בתוכנית "נטו למשפחה" נעשתה השוואה של הזכות לנקודות זיכוי לילדים קטנים עד גיל חמש בין בני הזוג, גבר או אישה. בשבוע שעבר קבע ביהמ"ש העליון נוסחה חדשה בעניין חלוקת מזונות בין בני זוג המחזיקים ילדים במשמרות משותפת, לפי עיקרון השוויון. אך את המהלך השוויוני הפשוט של ניוד נקודות הזיכוי בגין ילדים בין בני הזוג לפי הכנסותיהם, עדיין אוסרת רשות המיסים.
כך לגבי סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, המאפשר מתן נקודות זיכוי למי שיש לו ילדים. הסעיף קובע בדווקנות, כי אישה תקבל יותר נקודות זיכוי מבן זוגה הגבר, בגין אותם ילדים. כלומר: כאשר הכנסת האישה אינה גבוהה מספיק - היא מפסידה את נקודות הזיכוי המגיעות לה בגין ילדיה, וגם בן זוגה אינו יכול לנצל אותן לטובת התא המשפחתי.
לבני זוג מאותו מין ניתנה לעניין זה הקלה מפורשת בהנחיה מ-30.12.2013, לפיה בן זוג הנשוי לבן זוג מאותו המין שיקבל את קיצבת הביטוח הלאומי עבור ילדיו בהתאם להוראות סעיף 40(א) לפקודה, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה. במילים אחרות: גם גבר, בן זוג של גבר, זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה.
לא כך לבני זוג שאינם מאותו מין, לפי קביעת בית המשפט ביחס לעניינם של יעקב ועפרה שץ, להם שלושה ילדים. בדוחותיו של שץ למס הכנסה יוחסו נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה לעפרה בלבד. מאחר שהכנסתה לא הגיעה לסף המס, היא לא קיבלה כל זיכוי מס, שעה שיעקב שילם את מלוא המס החל עליו, בלי שזכה אף הוא לזיכוי זה.
בעקבות פרסום ההנחיה בנוגע לבני הזוג מאותו מין, פנה שץ אל פקיד השומה בבקשה לזכותו בנקודות הזיכוי, בטענה שאין להפלות בין בני זוג חד-מיניים לבין אישה וגבר נשואים. לאחר שנדחתה בקשתו, הגיש שץ בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים, בטענה לאפליה. רשות המיסים טענה, כי המחוקק מצא לנכון להעניק לאישה נקודות זיכוי רבות יותר מאשר לגבר כדי לעודד יציאת אימהות לעבודה.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים, והפנה להלכה בעניין אילות (ע"א 3067/11), לפיה לא ניתן לפרש את הוראות 66(ג)(4) כאילו הן מדברות על "גבר", שהרי המחוקק עשה שימוש ברור ומוגדר במונח "אישה". זאת בשונה מסעיף 66(ג)(5) המדבר על "גבר". נוכח הלשון הברורה של הסעיף, יש רלוונטיות לזהות המגדרית של בני הזוג. לכך יש להוסיף, כי תכליתו של סעיף 66(ג)(4) היא לעודד אימהות לצאת לעבודה. החלת נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף זה על גברים, תפגע בתכלית האמורה ובקופת המדינה.
לשיטת בית המשפט, ההנחיה נועדה להשוות בין תא משפחתי דו-מגדרי לתא משפחתי חד-מגדרי וככזו היא מתעלמת מזהותו המגדרית של מי מבני הזוג. תכלית ההנחיה ליצור שוויון בין זוגות נשואים חד-מיניים לשאינם חד-מיניים. מכללא נוצרת אפשרות בחירה. אך לשיטתו אין הכוונה לאפשר לבני זוג דו-מיניים לנייד את נקודות הזיכוי ביניהם בהתאם לגובה ההכנסה של מי מהם כפי שמבקשים המבקשים לעשות.
ואנו שואלים: לאור החלטת בית המשפט העליון בעניין חלוקת מזונות הילדים בין בני זוג, האם לא הגיע הזמן לשוויון כזה גם בעניין זיכויי המס בגין ילדים? הרי שיטת המיסוי בישראל ממילא מבוססת על התא המשפחתי. מדוע תקופח אותה משפחה שהאישה בה אינה עובדת או שהכנסתה נמוכה, ולא תוכל ליהנות מנקודות הזיכוי באמצעות קבלתן כהטבת מס בשכרו של הבעל?
