הגינה הציבורית נושקת לבתי מגורים ומשתרעת על שטח בן 4-5 דונם (הערכה) בכניסה הראשית לגינה מקדם פני הבאים שלט הנצחה לזכרו של אברהם קרוון וזה לשונו: "גינת אברהם קרוון אדריכל הגנים של העיר תל אביב (1902-1968). בחלק הדרומי מזרחי של הגינה הוקמה פינת משחקים לילדים. הגינה נחנכה לפני כ-47 שנים ביום שני 8 ביוני 1970 בטקס חגיגי במעמד ראש העיר יהושע רבינוביץ' שנשא דברי הערכה והספד לאברהם קרוון. הטקס נפתח בפרקי קריאה מפי שרגא פרידמן ובסיומו הסירו הלוט משלט ההנצחה אלמנתו של אברהם קרוון ובנו האמן דני קרוון. מאז נחנכה ב-1970 עברה הגינה שינויים ושדרוגים. ביקרתי בימים אלה בגינה. היא על פניו גינה פתוחה ומזמינה, אולם לא רבים המבקרים בה ביום-יום, כך לפחות, מהתרשמותי (אני עובר ליד הגינה מידי פעם א.א ) חלק ניכר משטח הגינה מרוצף באבני ריצוף או במשטח דמוי חול חסר לדעתי בגינה כרי דשא משמעותיים בדומה ל"גינת דובנוב" חלק משמעותי בגינה אינו מוצל ולא נעים לשבת שם בקיץ הלוהט תחת השמש הקופחת. ייתכן שיש מישהו שלא רוצה שנבקר בה בהמונינו בגלל היותה נושקת לבתי מגורים וחשש להפרעה לשכנים.

שלט מורשת של "ההגנה"

לא רבים יודעים כי גינת אברהם קרוון נמצאת, לפחות בחלקה על השטח בו שכן עד 1948 בית ספר "הכרמל "בו נערכו אימוני "ההגנה". שלט מורשת שהוצב במרכז הגינה מנציח עובדה זו. וזו לשון השלט: "בשנים תש"ב-תש"ח 1942-1948 שכן כאן בית ספר הכרמל שבשעות הערב שימש את "ההגנה" -צבא המדינה שבדרך-מקום אימונים בנשק קל, בשדאות, בטופוגרפיה, בעזרה ראשונה, בקשר, בהגנה עצמית ועוד. המקום שימש גם מחבא לנשק(סליק)".

אברהם קרוון -סיפור חייו

ואם בגינת אברהם קרוון עסקינן, כמה מילים על האיש אברהם קרוון. הוא נולד בשנת 1902 בעיר לבוב שבפולין. ילדותו עברה עליו בעיר מנצ'סטר באנגליה לשם היגרה משפחתו בשנת 1903 כשהיה כבן שנה. בשנת 1914 כאשר היה בן 12 חזרה משפחתו ללבוב. בשנת 1920 כאשר קרוון היה בן 18 הוא עזב את משפחתו ויחד עם חמישה צעירים נוספים, ביניהם גם אשתו לעתיד, עלה לארץ ישראל. החבורה חצתה באישון לילה את הגבול הצ'כי והגיעו לווינה. משם באמצעות תעודות מזויפות שניתנו להם על-ידי אנשי התנועה הציונית בווינה הם הפליגו מנמל טריאסט (כיום בצפון איטליה) לחופי יפו, את משפחתו לא ראה אברהם קרוון עוד לעולם. לאחר הגיעו ארצה עבד אברהם כחלוץ בביתניה (אלומות) ובכינרת. בתחילת שנות ה-30 הגיע לתל אביב והחל לעבוד במחלקת הנטיעות של עיריית תל אביב. בהמשך מונה לתפקיד מנהל מחלקת הנטיעות של עיריית תל אביב. קרוון היה גנן העיר תל אביב במשך קרוב לארבעה עשורים. היה מעורב בתכנון ובביצוע של גנים רבים בעיר. בין השאר תכנן או היה שותף לתכנון של גן העצמאות, גן מאיר, גן הפסגה ביפו, גן יעקב(ליד הבימה) גן לונדון ועוד רבים. השפעתו על העיר תל אביב וגניה ניכרת עד היום. קרוון נחשב לבקיא ומומחה מאין כמוהו בצמחית הארץ וסייע לחקר ולאקלום צמחים בארץ. קרוון נפטר בשבת 23.3.1968,לאחר מחלה ממושכת בן 66 היה במותו. הלוויתו יצאה מבית ההלוויות ברחוב דפנה בתל אביב לבית הקברות בקיבוץ שובל בנגב שם הובא לקבורה על-פי בקשתו האחרונה, הותיר אחריו במותו אישה, בן, האמן והפסל דני קרוון ובת חברת קיבוץ שובל. לאחר מותו הוחלט להקים קרן שתעניק מפרותיה פרס לאדריכלי נוף וגנים מצטיינים שיקרא על שמו "פרס אברהם קרוון לאדריכלות גנים ונוף. הפרס הוענק לראשונה במלאת שנה למותו, במרץ 1971 בטקס חגיגי שנערך בבית "יד לבנים" בתל אביב.