מי צריך את אמריקה באו"ם

קרולין גליק ממעריב מקדישה את טורה השבועי ב"מעריב סופהשבוע" להסברה הישראלית. היא פותחת בבשורה לא נחמה שכולנו לבטח כבר מצפים לה מזה חודשים. היא כותבת: "באחד הקטעים הבלתי נשכחים ב"הסנדק 2", דון קרולינה מדבר עם המוציא לפועל שלו על אחיו שבגד בו. "אני לא רוצה שיקרה לו דבר כל עוד אמי בחיים", פסק. המסר הועבר. מיד לאחר שהאם נפטרה, האח נרצח. שורה זו מהדהדת בימים אלה לנוח הדיווחים כי ממשל אובמה הבהיר לרשות הפלשתינית שהוא יטיל וטו על כל החלטה אנטי-ישראלית שתובא בפני מועצת הביטחון של האו"ם לפני הבחירות לנשיאות, שיתקיימו ב-8 בנובמבר. גם כאן המסר הובן. הפלשתינים מתכוונים לפתוח במתקפה נגד ישראל במועצת הביטחון ב-9 בנובמבר, והאמריקנים לא יעצרו אותם". אם חשבנו לרגע שאובמה עומד מעלינו עם המזרק ועומד להזריק לנו רעל מדיני, שאיש לא יכול לעצור, גליק מספרת לנו שטעינו בהערכות שווא פסימיות, ויש לנו את הנסיוב: לא הסברה, אלא מעשים: מדינות זוכות לתמיכה ממדינות אחרות לא תודות להסברתן אלא למה שיש להן להציע: אסד, ממחישה גליק, הוא שנוא, אבל הוא נתמך על-ידי רוסיה שכן הוא מעניק לה בסיסים; גליק מציעה שנחשוב על האתנן שלנו למדינות העולם האנטישמיות באו"ם שמו"ם, כדי שהן לא יתמכו בהצעה האנטי ישראלית והפרו פלשתינית, ומעודדת אותנו, אחרי שמציעה לנו ליטול דוגמה מאסד, שאנו בכלל לא צריכים את האמריקנים, ויש לא מעט מדינות לשחד תמורת תמיכתן במיתון ההחלטה הצפויה בעצרת האו"ם בנובמבר.