לאחרונה נחשפים יותר ויותר מקרים של הטרדה מינית לסוגיה, פרשות כמו פרשת השר חיים רמון (שם מדובר במעשה מגונה) הנשיא קצב, השחקן זאב רווח ועוד התפוצצו בתקשורת בקול רעש גדול. בדרך כלל עולה הנושא בהקשרים הפליליים ואולם החוק למניעת הטרדה מינית מעניק גם סעדים אזרחיים לנפגע מהטרדה שכזו.
עו"ד תומר ריטרסקי מסביר לקוראי Nfc מהי הטרדה מינית ומהן ההשלכות האזרחיות שיש לה מלבד העמדה לדין פלילי.
עו"ד ריטרסקי, ראשית, מה נחשבת הטרדה מינית? החוק למניעת הטרדה מינית קובע שורה של מעשים המהוים הטרדה מינית וביניהם "הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות... התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות... התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית" ועוד.
מהי הסנקציה הפלילית הקבועה בחוק לעבירה זו? זו עבירה פלילית פלילית אשר העונש עליה הינו עונש מאסר עד שנתיים.
מהו הסעד האזרחי אותו זכאי לקבל אדם שנפגע מהטרדה שכזו? החוק קובע כי בכל אחד מהמקרים שהזכרתי רשאי בית המשפט לפסוק לנפגע בהטרדה מינית פיצוי כספי שלא יעלה על 50,000 שקלים וזאת בלא הוכחת נזק, היינו: עם הוכחת נסיבות המקרה בלבד.
אתה יכול להביא דוגמא מהפסיקה ליישומו של החוק למניעת הטרדה מינית? בהחלט, במקרה שהוכרע לאחרונה הושמעו על-ידי טכנאים הערות בעלות אופי מיני אודות מטופלת אשר המתינה לצילום בחדר הרנטגן בבית חולים. הללו השמיעו, לטענת המטופלת, הערות בוטות המלוות בצחוק לעגני לעניין מראה של התובעת, נתוניה הפיסיים ובעיקר לעניין החזה וממדיו.
באותו מקרה ראה בית המשפט ליחס חומרה יתרה לעובדה כי התובעת הגיעה לבית חולים לביצוע בדיקת רנטגן ולקבלת טיפול רפואי - וככזו מעמדה בבית החולים היה רגיש ואי-שוויוני מלכתחילה. נקבע, כי הטכנאים גלשו לאמירת ביטויים מבזים, משפילים ומזלזלים אשר התמקדו במיניותה ובמראה גופה של התובעת - ועל כן הם מהווים הטרדה מינית והתנכלות כמשמעם בחוק.
האם יש הבדל אם מבצע ההטרדה הינו עובד ציבור או מעביד? בפסיקה יוחסה חומרה מיוחדת להטרדה מינית המבוצעת על-ידי עובדי ציבור ומעבידים וכן על-ידי מי שתלויים נפשית או פיזית במטריד. נקבע כי היקף התופעה של ההטרדה המינית, ובעיקר הפגיעה בכבודם ומעמדם של נפגעי העבירות, כמו גם הפגיעה בתדמית שירות המדינה וביחסי העבודה, מצדיקים העברת מסר מרתיע. בענישה משמעתית אין כדי לפרק את המטריד מן הענישה הפלילית ומן הסעד האזרחי לו זכאי הנפגע.