פרופ' משה יוסטמן ופרופ' אביה ספיבק, עמיתים בכירים בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים ופרופסורים לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, מציגים במסמך מדיניות חדש את השינויים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה לשנים 2006-2010, הנדרשים בעקבות המלחמה.
כמו כן מגלים החוקרים את היקף נזקי המלחמה המיידיים למשק הישראלי: ירידה בתוצר של 9 מיליארדי שקלים בשנת 2006, שתקטין את הכנסות הממשלה ביותר משני מיליארדי שקלים; עלות ניהול המלחמה, המוערכת ב- 7 מיליארדי שקלים; הוצאות נוספות של עד 8 מיליארדי שקלים לכיסוי הנזקים האזרחיים. ואולם, לדברי החוקרים, עדיין מדובר בעלויות חד-פעמיות, שאפשר לממנן מן התקציב השוטף, שנצברו בו עודפים ניכרים בשנה זו, בלי לערער את יציבותו הפיננסית של המשק.
החוקרים מדגישים את האתגרים החדשים שהמלחמה מציבה בתחומי הביטחון, הכלכלה והחברה. החוקרים טוענים, כי המלחמה ערערה במידה רבה את אמונו של הציבור בממשלה, בכך שהזניחה את הטיפול בעורף המותקף, וחשפה פערים חברתיים בין אלה שיכלו לדאוג לעצמם בתנאים הקשים שנוצרו, לבין אלה שנאלצו לסמוך על גמילות חסדים. על כן, לטענת החוקרים, החזרת אמון הציבור בממשלתו היא קדימות עליונה, והיא כרוכה בין השאר בהשקעת משאבים כלכליים רבים.
החוקרים גם מדגישים את חשיבות המשמעת התקציבית, המשמשת בסיס לשמירת היציבות הפיננסית. הם טוענים, כי אפשר לענות על צורכי הביטחון, הכלכלה והחברה בלי לפגוע במשמעת זו, ובתנאי שמאטים את קצב הורדת המסים, שהממשלה התוותה לפני המלחמה.