הישוב מזכרת בתיה פתח את מערכת החינוך למסגרת משותפת בין דתיים ושאינם דתיים במטרה לגשר על הפערים והמסרים בשתי מערכות החינוך. גן חובה וכיתה א', שיפתחו את שעריהם השנה במזכרת בתיה, מתבססים על מודל שפיתח בית ספר "קשת" בירושלים לפני כעשור, המאפשר לילד הדתי לקבל חינוך ציוני-דתי המחויב להלכה, ולילד שאינו דתי - חינוך לערכים יהודים.
מערכת השעות מורכבת משעות לימוד שבהן כולם לומדים יחדיו, ומשעות לימוד מפוצלות - כך שמתאפשר לתת את הדגשים הייחודיים לכל קבוצה, אך עם זאת ללמוד את הגורמים המשותפים וללמוד על האחר.
ההחלטה להקים מערכת חינוך משותפת מתבססת על אופי הישוב המעורב, אשר מתגוררים בו דתיים וחילוניים. קבוצת ההורים שיזמה את הרעיון אומרת כי אינה מסתפקת באחדות העם המתגלה בעת מלחמה, אלא רואה חשיבות ביצירת חברה מלוכדת גם בעת שגרה. ההורים מציינים כי כאשר בוחנים את מערכת החינוך הדתית הנפרדת ניתן לשמוע מסרים מילוליים של חשיבות אחדות העם וכי "כולנו אחים", אך עצם ההפרדה משדרת את המסר כי אין לנו בסיס רחב דיו ללמוד ולחיות יחדיו.
תופעה דומה מתרחשת בחינוך הממלכתי אשר מובילה לניכור מהציבור הדתי ומארון הספרים היהודי. חלקים בציבור הלא דתי זנחו את אוצרות התרבות היהודיים, וברבות השנים נוצר ניכור מכל מה שמזוהה עם הדת והדתיים.
אסף הירשפלד, ממקימי בית הספר המשותף במזכרת בתיה, אומר כי "במצב שבו חלק אחד מהעם לא רואה רלוונטיות של היהדות בחייו, והחלק השני לא מכיר באפשרות שיישנו אורח חיים יהודי ערכי שאינו דתי, לא יכולה להיווצר אחדות ותחושת סולידריות אלא תחת איום קיומי. ואולי הגיע הזמן שאנו וילדינו לא רק נילחם יחדיו, אלא גם נלמד במסגרות חינוך משותפות ונחיה ביחד?".
מתנגדי בית הספר המעורב אומרים, לעומת זאת, כי הקמת בית ספר מסוג זה הינה בעצם הקמת בית ספר אליטיסטי, ללא הכוונה ברורה בתחום הדתי. הדבר עלול, לדעתם, להשפיע על ילדים דתיים להתנסות באימוץ אורח חיים חילוני ומתירני.
