שר האוצר אמר בתגובה לממצאי דוח העוני לשנת 2005, כי לראשונה ניתן לראות כי המדיניות הכלכלית והתקציבית של הממשלות בשנים האחרונות הניבה פירות שהגיעו גם לעשירון התחתון. השר אברהם הירשזון הוסיף כי הדבר מוכיח כי, כפי שנאמר כבר בעבר, במלחמה בעוני אין קיצורי דרך. "המענה לעוני הוא המשך השגת תוואי צמיחה גבוה שיגדיל את שיעור התעסוקה ויאפשר לממשלה להקצות משאבים לאלה שמחוץ למעגלי התעסוקה כמו קשישים ונכים מחד, ומאידך ולהשקיע השקעה ארוכת טווח בחינוך, בתשתיות, בתמרוץ ליציאה לעבודה וכיו"ב", דברי שר האוצר היום (ד', 30.8.06).
במשרד האוצר מסתייגים עם זאת מנתוני הדוח, ואומרים כי בדרך בה נמדד העוני קיימות ארבע בעיות:
א. מדידת העוני מתבססת על סקר רבעוני המורכב משאלון בו אנשים מתבקשים לדווח באופן עצמאי על הכנסותיהם. נתוני הסקר הגולמיים מושלכים לגבי הכנסות כלל האוכלוסיה בחיתוך שנתי. שיטת מדידה זו מביאה בהכרח לכך שהנתונים יהיו מוטים כלפי מעלה, כלומר מספר העניים כפי שבא לידי ביטוי בסקר גבוה ממספרם באוכלוסיה בפועל;
ב. מדידת העוני מביאה בחשבון הכנסות בכסף בלבד (על-פי דווח עצמי של הנסקרים) ואינה זוקפת הכנסות משירותים ממשלתיים כגון: מעונות יום, קצבאות סיעוד, דיור ציבורי וכיו"ב. שירותים אלה מגדילים את ההכנסה הפנויה העומדת בפועל לרשות משק הבית בלא שיש לכך כל ביטוי בסקר;
ג. מדידת העוני אינה מביאה בחשבון את ההבדל בהרכב ההוצאות של משקי בית שונים. לדוגמא, זוג קשישים החי בדירה שבבעלותו אינו משלם שכר דירה או משכנתא בניגוד לזוג צעיר שאולי מרוויח יותר, אך עקב תשלומים אלו ההכנסה הפנויה הנותרת בידו עשויה להיות נמוכה משמעותית;
ד. אופן חישוב מספר הנפשות העניות ביחס להכנסה החציונית מבטיח כי מספר העניים יהיה תמיד גדול יותר לעומת מדינות אירופאיות או ארה"ב, בשל המבנה הדמוגראפי הייחודי של ישראל, בו יש משקל גדול יותר למשפחות מרובות ילדים.
עוד אומרים באוצר כי מנתוני הדוח עולה שנמשכת מגמת הירידה במספר הקשישים העניים, חל גידול ניכר במספר המועסקים במשק וכי מרבית הילדים המצויים מתחת לקו העוני, הינם ילדים למשפחות מרובות ילדים. שר האוצר מסכם כי הכנסות האוכלוסיה בישראל ודוח העוני מראים כי תעסוקה, השכלה וחינוך הם אמצעי המפתח ליציאה מן העוני.
