אך אולי ציבור הצרכנים מודע לכך שתרנגולות נכלאות כל חייהן בכלובים, ושהאריזה בה הן נראות על קש ובשדות מרעה אינה אלא קישוט שיווקי? לשם כך פנתה אנונימוס למכון הסקרים "מאגר מוחות", על-מנת שיבדוק האם האריזות מצליחות להטעות חלק משמעותי מהצרכנים. הסקר, שנערך במאי 2006 בהשתתפות 625 עוברי אורח, הוכיח שלא זו בלבד שחלק ניכר מהצרכנים מוטעה, אלא שהרוב הבולט של הצרכנים מוטעה לחשוב שהביצים שהוא נוהג לקנות, מקורן במשקים בהם מוחזקות התרנגולות באסם או בחצר והן יכולות להסתובב חופשי ומטילות בתאים מרופדים בקש.
בפני הנסקרים הוצגו שלוש אריזות של קרטוני ביצים, מהנפוצות ביותר בישראל: "תנובה", "גליקסמן" ו"ביצי הגליל". בכל המקרים מדובר מביצים שמקורן בכלובי סוללה.
- ביצי תנובה באריזה הכוללת צילום תרנגולת המהלכת על מצע קש מטעות 61% מהמשיבים.
- ביצי גליקסמן, באריזה הכוללת צילום תרנגולת הדוגרת על קן קש גדול על-רקע שדה רחב מטעות 67% מהמשיבים.
- ביצי הגליל, באריזה בה מתוארים שדות פורחים בגליל ותרנגולות מאושרות ומתפנקות, מטעות 79% מהמשיבים.
הורן מוסרת: "הסקר מוכיח חד-משמעית כי משווקי הביצים בישראל נוקטים אסטרטגיה של הטעיית מרבית הצרכנים לקידום מכירותיהם. חוק הגנת הצרכן מחייב את הממונה על הגנת הצרכן לפעול למניעת הטעייה זו".
לפני כחודשיים פנתה אנונימוס, באמצעות עו"ד עופר אשכנזי וקרן קלר, לשלושת יצרני-משווקי הביצים המוזכרים לעיל, בדרישה לשנות את אריזותיהם כך שיחדלו להטעות את הצרכנים בנוגע לתנאי הכליאה והטיפול בתרנגולות מהן מגיעות הביצים. במכתב התריעו עורכי-הדין כי אריזות הביצים אינן עומדות בהוראות איסור הטעיית הצרכן, הקבועות בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981.
מתוך המכתב: "חוק הגנת הצרכן אינו דורש הטעייה בפועל בכדי להיכנס לגדר האיסור אשר בסעיף, אלא קובע כי האיסור חל מקום בו המידע הניתן לציבור 'עלול להטעות'. למרות שכאמור דרישת החוק הינה כי המידע 'עלול להטעות' ולא דווקא מטעה בפועל את הציבור ערכה מרשתי (למעלה מן הצורך, יש לומר) סקרים אשר הביאו למסקנה חד-משמעית לפיה, ככל שבאריזות הביצים בהן עסקינן מדובר, הרי הציבור מוטעה בפועל [...] ויודגש כי הפסיקה קבעה לא אחת כי האיסור הוא על התנהגות, ועוסק עובר על לאו של איסור הטעיה גם אם דבר שהוא עושה - במעשה או במחדל - אך 'עלול להטעות' צרכן, גם אם איש לא הוטעה כלל מאותו דבר שעשה וכי סטנדרט ההתנהגות הנדרש בהוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן הנו סטנדרט גבוה מן המקובל בהוראות חוק אחרות. עוד נאמר על יסוד ההטעיה, כי הטעיה היא מצב בו המטעה יוצר - במעשה או מחדל - מצג שווא לפיו תמונת העולם היא תמונה מסוימת, כאשר למעשה תמונת העולם האמיתית היא שונה".
עקב סירובן של החברות לשנות את אריזותיהן כך שלא יטעו עוד את ציבור הצרכנים, פנתה אנונימוס (באמצעות עורכי הדין קלר ואשכנזי) לעו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, בדרישה להפעיל את סמכותו להפסקת ההטעיה.
אנונימוס הפיקה חומרי קמפיין ובהם מדבקה ועלוני מידע והשיקה עצומה אלקטרונית המופנית לממונה על הגנת הצרכן. כמו-כן, הופק סרטון אינטרנט, המיועד להפצה דרך רשימות דואר אלקטרוני: "בלבולי ביצים".
אלון קס, ממובילי הקמפיין החדש: "מטרתנו להביא לכך שיפסיקו למכור לצרכנים שקרים על החיים במשקים. תמונת התרנגולת המאושרת על קן הקש נועדה להרדים את המצפון באמצעות הטעיה. כך נגרר הצרכן התמים לתמוך, ללא ידיעתו וללא רצונו, בכליאה בצפיפות רצחנית, בהרעבה ממושכת, בהרג תרנגולות ואפרוחים, בחיתוך מקורים ובעיוות גנטי. גם אם נשים בצד את זכותה של כל חיה שלא יתעללו בה, הרי שמוסכם על כולם שלצרכנים צריכה להיות הזכות לבחור האם לממן התעללות. הזכות הזו נשללת מהם כשמוכרים להם מידע שקרי יחד עם ביצי הסבל. בסופו של דבר, מטרת-העל של הקמפיין היא להביא לכל מי שצורך מוצרים מהחי, אבל מתנגד להתעללות בבעלי-חיים, את המידע על חיי הייסורים במשקים המתועשים. הבחירה מה לעשות עם המידע הזה תהיה שלו."
