בית המשפט המחוזי בנצרת מפי השופט שאהר אטרש דחה בהחלטתו מיום 5.9.06 (שפורסמה ב-18.9.06), את בקשת המדינה לעצור עד תום הליכים נאשם החשוד בהשתתפות בשוד מזוין ואשר נמצא בבדיקת די-אן-איי קשר בינו לבין ראייה שנמצאה במקום השוד. בית המשפט נימק את החלטתו בכך כי על-אף תוצאות הבדיקה לא הוכחה זהותו של הנאשם באופן חד-משמעי, מה גם שהבדיקה לא שללה מעורבותם של קרובי משפחה אחרים של הנאשם (בש (מחוזי - נצרת) 2511/06 מדינת ישראל נ' אחמד בן עורסאן גזאלה, מוחמד בן מזהר אבו עבד).
הנאשם, יחד עם נאשם נוסף, הואשמו כי ביצעו שוד מזויין באמצעות אקדח בחנות מכולת בישוב יפיע וכן ניסו לשדוד את כספו של ספק הסחורה של "תנובה", אשר סיפרה סחורה לחנות. הנאשמים אף הואשמו כי במהלך השוד ירו אל עבר ספק הסחורה פעמיים, יריות שבנסלא פגעו בו, ואף גרמו לבעל המכולת חבלות חמורות בגופו, וזאת לאחר שדקרו אותו בחזהו וגרמו לו לחתך עמוק בידו. במהלך השוד התנגד בעל המכולת להיענות לאיומיהם של הנאשמים ומהלך תקיפתם של הנאשמים הוריד בעל המכולת את כובע הגרב של אחד מהם.
מעבדות המז"פ של משטרת ישראל איתרה פרופיל די-אן-איי נקי בכובע הגרב של הנאשם, ועל-אף הכחשותיו של הנאשם כי הכובע אינו שלו, נמנע הוא מלהשיב מדוע אם כן מצויה דגימת די-אן-איי שלו על הכובע.
זאת ועוד, לאחר שלא נמצא אקדחם של השניים אשר באמצעותו ביצעו את השוד, ביקשה המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים.
בבקשתה טענה המדינה כי בנוסף לעובדה כי אקדחם של הנאשמים טרם נמצא הרי שבהתאם לעדויות נייטרליות של עדים אשר ראו את הנאשמים מבצעים את השוד, בהתאם לדגימת הדי-אן-איי ובהתאם לסתירת גרסת האליבי של הנאשם השני - קמה לנאשמים חזקת מסוכנות המחייבת ומצדיקה את מעצרם עד תום ההליכים.
הנאשמים טענו מנגד, באמצעות עו"ד יהלי שפרלינג, כי אומנם הם מודים כי ניסו לבצע שוד אולם הכחישו את יתר טענות המדינה בדבר נשיאת נשק וגרימת חבלה. הנאשמים טענו כי במהלך השוד הגיע אדם אחר אשר נשא נשק וביקש לבצע שוד מזויין במכולת, כאשר אותו אדם נמלט לאחר מכן מהמקום. הנאשמים גם טענו כי ביחס לעדויות הרי שסתירות רבות בהן אשר העלו בפני המדינה טרם נענו, ועל כן אין לקבל את אותן העדויות.
לסיום הוסיף וטען הנאשם, לו מיוחסת בדיקת הדי-אן-איי, כי תוצאות הבדיקה אינה מתייחסת לקרובי משפחה, שעה שמשפחתו של הנאשם מונה כ- 500 איש הגרים באותו איזור.
בהחלטתו בית המשפט ציין כי "לפי ההלכה הפסוקה, מי שעושה שימוש בסכין או באקדח לפגיעה בחברו יעצר עד תום ההליכים וכי לא ניתן לשחרר את המשיבים לחלופה, שכן לא ניתן לתת בהם אימון בסיסי בשל נסיבות ביצוע העבירות והשימוש בסכינים ובנשק ובשל עברם הפלילי", אך למרות זאת אין להתבסס על ראיית המדינה אשר בשלה מבקשת היא לשלוח את הנאשמים למעצר עד תום ההליכים.
בית המשפט ציין כי גם המומחית אשר נתנה את חוות דעתה באשר לבדיקת הדי-אן-איי סייגה את תוצאות הבדיקה בכותבה כי "השכיחות המחושבת אינה מתייחסת לקרובי משפחה בקרבת דם מוגדרת". לכן, ומאחר ולא ניתן לסמוך על תוצאות הבדיקה באופן חד-משמעי, וכל עוד לא נשלל קשרם של חשודים אפשריים אחרים, לא ניתן לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים.
יחד עם זאת נענה בית המשפט לבקשת ב"כ הנאשמים לשקול חלופת מעצר והורה על הגשת תסקירים כנדרש.