ייתכן שמהירויות העברת המידע בתוך מחשבים או לרוחב יבשות יקבלו האצה דרסטית ממחקר חדש של Intel העוסק במעבדים בני-כלאיים (Hybrid).
חוקרי Intel פתרו בעיית ייצור אשר עיכבה את יצירתם של מכשירים אשר יכולים הן לייצר והן לנתב אור.
בעקבות פריצת הדרך ניתן יהיה לבנות רשתות מחשבים זולות ומהירות יותר, ואף להגביר משמעותית של מהירות המידע בתוך המחשב עצמו.
מחברת Intel נמסר כי גרסאות מסחריות של שבב ההיבריד כנראה לא יושקו לפני 2010.
פריצת הדרך סובבת סביב ההיתוך של שני החומרים שבהם משתמשים בשבבי מחשב וברשתות אופטיות מהירות.
סיליקון הינו עדיין החבל הראשי בייצור שבבי מחשבים כבר עשרות שנים, ויכולתו להזיז, להגביר ולזהות אור ידועה היטב.
אולם, סיליקון אינו טוב במיוחד בייצור אור. כתוצאה מכך, רשתות מהירות החוצות יבשות משתמשות לעתים קרובות ברכיבים המיוצרים מחומר 'אקזוטי' היודע כאינדיום פוספיד, אשר הינו בעל יכולות יצירת אור גבוהות.
חוקרי חברת Intel, בשיתוף עם פרופסור ג'ון בוורס מאוניברסיטת קליפורניה, מצאו דרך קלה לאחד סיליקון ואינדיום פוספיד.
החוקרים גילו כי השימוש בפלאסמת חמצן בזמן הייצור יוצר מעין 'דבק זכוכית' אשר קושר בחוזקה בין שני החומרים.
לאחר חיבור למעגל חשמלי ניתן לגרום לאינדיום-פוספיד ליצור אור, אשר לאחר-מכן ניתן לשנות ולנתב על-ידי רכיבי הסיליקון בשבב ההיבריד.
האיחוד בין שני החומרים יוכל לעזור להעביר מידע דרך שבבי מחשב מהר הרבה יותר מאשר בחיבורים קונבנציונליים.
הוא יכול אף לעזור ליצור חיבורים צפופים הרבה יותר. Intel מקווה שיגיע יום וניתן יהיה להרכיב עשרות 'לייזרים' מיניאטורים כאלו, על שבב סיליקון בודד.
מכיוון שתהליך הייצור של איניום-פוספיד הוא זול באופן יחסי, ניתן יהיה להוריד באופן דרסטי את מחירו של ייצור רכיבים לרשתות טלקומוניקציה מהירות.
"דבר זה מסמל את תחילתם של שבבי סיליקון פוטוניים (שבבים המשתמשים באור כדרך להעברת מידע) שניתן לייצר באופן המוני ובעלות נמוכה", אמר פרופ' בוורס בראיון ל-BBC.
המחקר בונה על אחד מוקדם יותר שנעשה על-ידי Intel אשר עסק בסיליקון המייצר אור ובשיפור יכולתו לנתב אותו.
