בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (ב', 25.9.06) את ערעורם של בעלי אולם ורסאי שקרס בשנת 2001 והביא למותם של 23 בני אדם. אברהם עדי ואפרים אדיב ירצו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל - כשנתיים וחצי, כאשר הנאשם השלישי - אורי ניסים ירצה ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.
בית המשפט ציין בהחלטתו, כי "על העונש להלום את רמת הרשלנות הגבוהה, להביא בחשבון את תוצאותיו הקשות של האסון וריבוי הנפגעים בגוף ובנפש, להוות הרתעה אפקטיבית כלפי בעלי נכסים שהציבור משתמש בהם אשר מפרים את חובתם להעמיד בראש סדר העדיפויות את ביטחונו של הציבור, וליתן ביטוי ראוי לערך חיי אדם".
כזכור, ב- 24.5.01, במהלך חתונתם של אסי וקרן דרור, קרסה רצפת אולם השמחות "ורסאי" ומאות חוגגים נפלו עמה. כוחות החילוץ אשר הגיעו למקום עמלו במשך 42 שעות בניסיון להציל את הלכודים. באסון נהרגו 23 בני אדם, בהם דודו וסבו של החתן, ו-356 נפצעו, בהם הכלה קרן.
בחודש אוקטובר 2004 הרשיע בית המשפט את השלושה בגרימת מוות ברשלנות. השופט חיים לי-רן קבע בהכרעת הדין, כי משראו שקע ברחבת הריקודים, היה עליהם להתייעץ במהנדס ולא לטפל בעצמם בבעיה.
"מדובר בפגם של ממש, שעיקרו שקיעתן ברחבת הריקודים ובשטח ישיבת הקרואים הסמוך, של עשרות מרצפות על-פני שטח רצפה שבין 30 ל-50 מ"ר, ולעומק משתנה שבין 1 ו-10 ס"מ. זהו שקע של ממש החורג הרבה מעבר לפגם פעוט-ערך או לפגם אסתטי, כפי שביקשו הנאשמים לסווגו בעדויותיהם בפני", קבע השופט.
עוד הוסיף השופט לי-רן, כי "חובת הזהירות המוטלת על בעל אולם שמחות, במיוחד כזה הממוקם בקומה שלישית, חייבה לדעתי הזמנת מהנדס, במיוחד שעה שלפי אחת האפשרויות שהגו הנאשמים, יכול והסרתו של קיר בקומה שמתחת לאולם גרמה להיווצרות השקע".
בנובמבר 2005 גזר בית משפט השלום בבירה 30 חודשי מאסר בפועל - שנתיים וחצי, על אברהם עדי ואדיב אפרים, בעלי האולם. על הנאשם השלישי - אורי ניסים, נגזרו ארבעה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות.
עם זאת, זיכה בית המשפט את דוד עדי, אחיו של אברהם עדי, שהיה בעל תפקיד באולם אך לא אחד מבעליו וזאת משום שהיה כפוף להוראותיהם של הנאשמים האחרים ולא היה ממקבלי ההחלטות באולם.
הנאשמים ערערו כאמור על הרשעתם ועל חומרת עונשם, אולם בית המשפט המחוזי הותיר הן את ההרשעה והן את העונשים על כנם.
יש לציין, כי במקביל להליך הפלילי הגישו 248 מנפגעי האסון תביעת פיצויים אזרחית בגין נזקי גוף, בין היתר נגד המדינה, עיריית ירושלים, הוועדה המחוזית והמקומית לתכנון ובנייה שלה, מכון התקנים הישראלי, הטכניון, וכן נגד כל אלה שהוגש נגדם כתב אישום ונגד חברות הביטוח שלהם.
