סוף סוף הסתיימה ההמתנה והיום שחיכיתם לו הגיע. נסו לא לבזבז את היום כולו בהתארגנות טכנית ובהתלבשות. הקדישו לעצמכם זמן-מה למנוחה, למחשבה ולהתרגעות. יש הנוהגים להקדיש את הזמן גם להכנה רוחנית לקראת הנישואין - בלימוד, בתפילה על-יד הכותל, בשיחת נפש עם חברים, בפקידת קברי בני משפחה שלא זכו להשתתף בשימחה, בטבילה במקווה טהרה (לגברים) או בכל חוויה אחרת - כך ממליץ
מכון עתים, המתמחה במתן ייעוץ ומידע בנושא מעגל החיים היהודי.
מנהגים ביום החתונה המסורת היהודית רואה ביום החתונה מעין "יום כיפור" אישי לחתן ולכלה. ביום זה, כל חטאיהם נמחלים והם זוכים להתחלה חדשה ולדף נקי לראשית חייהם כזוג. על-רקע תפיסה זו של יום החתונה מוסברים מנהגי הטבילה במקווה הטהרה (של החתן ושל הכלה) והמנהג כי הכלה לובשת בגד לבן, סמל לטוהר, לכפרה ולהתחדשות. מסיבה זו, זוגות רבים נוהגים לצום ביום החתונה (כמו ביום כיפור) מהזריחה עד צאת הכוכבים (הצום מסתיים בחשיכה, אפילו אם החופה טרם נערכה). מנהג זה רווח יותר אצל חתנים מאשר אצל כלות, ומכל מקום הוא תלוי במצבכם הפיזי (והנפשי) ובאופן בו אתם חשים בצומות. בראשי חודשים עבריים ובימים אחרים בעלי חגיגיות מסורתית מיוחדת (חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, ל"ג בעומר, יום העצמאות, יום ירושלים, ט"ו באב ואיסרו-חג) - אין צמים.
יש חתנים וכלות הנוהגים לומר ביום חתונתם את תפילת הווידוי הנאמרת בערב יום הכיפורים. בפולקלור העממי, החתן והכלה נתפסים ביום חתונתם כפגיעים במיוחד ולכן נהוג שלא להותירם לבד במשך היום כולו וכי חבר קרוב או בן משפחה מלווים אותם בכל אשר ילכו. יש קהילות שבהן נשים רבות מתקבצות כבר משעות הבוקר ומלוות את הכלה בהכנותיה כשהן שרות ורוקדות על השימחה ובוכות על הפרידה מבית ההורים.