חודש לאחר טקסי הפרישה של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, מגיע תורה של רעייתו, אלישבע (אליקה) ברק-אוסוסקין, לפרוש. ברק-אוסוסקין, כיהנה כשופטת בבית הדין הארצי לעבודה ב-11 השנים האחרונות. שש מהן כיהנה כסגנית הנשיא.
ואולם, בניגוד לנשיא הפורש שזכה לסופרלטיבים רבים שהורעפו על ראשו מכל עבר, ספק רב אם השופטת ברק-אוסוסקין - שנודעה מחד כשופטת איכותית, אך מאידך כבעלת הספק עבודה נמוך - תותיר חותם של ממש על מערכת המשפט הישראלית, חותם אשר מצדיק חגיגות וטקסים.
כך או כך, ביום ד' (4.10.06) יתקיים לכבודה טקס פרידה חגיגי בבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים. בטקס ישתתפו שופטי בית הדין הארצי לעבודה, שר המשפטים, מאיר שטרית, ושר התמ"ת אלי ישי.
התמחות אצל נשיא העליון בגיל 41 קורות חייה של ברק-אוסוסקין נראים מרשימים למדי, זאת במיוחד אם לא משיקים אותם לאלו של בעלה - השקה שיש בה כדי לעורר בקורא הסביר תחושה עמוקה של חוסר נוחות. יש שיאמרו נפוטיזם במלוא עליבותו.
כך למשל, בשנת 1977 והיא בת 41 סיימה ברק-אוסוסקין את חוק לימודיה בפקולטה למשפטים. משם נחתה אחר כבוד להתמחות יוקרתית אצל נשיא בית המשפט העליון דאז, ד"ר יואל זוסמן. אותה עת שימש אהרן ברק כיועץ המשפטי לממשלה וכמועמד מבטיח לכהונה בבית המשפט העליון.
הזוג ברק מתאחד במסדרונות העליון לא חולפת אלא שנה והזוג ברק, בצירוף מקרים של ממש, מתאחד במסדרונות בית המשפט העליון: אהרן כשופט מן המנין, ואלישבע, הידועה בכינויה 'אליקה', כ"עוזרת משפטית לנשיא בית המשפט העליון" - תפקיד אליו מתמנים בדרך כלל משפטנים עתירי ניסיון.
בשנת 1987 מתמנה אלישבע ברק כרשמת בית הדין האזורי לעבודה. על-פי פרסומים שונים, אהרן ברק סבר כי כבר באותה עת יש למנות את רעייתו כשופטת, אך למען הסר לזות שפתיים מחכה 'אליקה' עוד שלוש שנים תמימות עד שתמונה לכהונת שופטת בבית הדין האזורי.
ברק איים להתפטר למען רעייתו נקודת הזמן הבעייתית ביותר בקריירה של השופטת ברק הינה קיץ 1995. אהרן ברק אמור להיכנס, אז, לתפקידו כנשיא בית המשפט העליון, ואולם, הוא חפץ לקדם את רעייתו לבית הדין הארצי לעבודה - מהלך שידע, כי לא יוכל להעביר מבחינה ציבורית בעת כהונתו כנשיא.
היטיבה לתאר את מהלך האירועים נעמי לויצקי בביוגרפיה "כבודו" שנכתבה בשיתוף פעולה עם השופט ברק. "ברק סבר שאסור להשהות את המינוי של רעייתו", כותבת לויצקי, המוסיפה לתאר את הלך מחשבתו של ברק באותם ימים. "עוד מעט ימונה לנשיא בית המשפט העליון, הוא אמר, אז כבר יהיה מאוחר מדי בשבילה. הוא איים בהתפטרות ואמר: לא אסכים שהיא תוותר על קריירה בגללי", כך לויצקי.
השופט גולדברג: היו מועמדים טובים יותר מברק השופטת ברק-אוסוסקין נודעה כבר אז כשופטת איטית במיוחד - דבר שלא הוסיף לה אהדה בתוך מערכת המשפט. אחד המתנגדים הבולטים למינויה של ברק היה נשיא בית הדין הארצי לעבודה דאז, השופט מנחם גולדברג ז"ל.
עם פרישתו מבית הדין הארצי לעבודה, הסביר גולדברג את התנגדותו למינויה של ברק. "כשאנו מדברים על שופט, השקפתי היא שלא רק הרמה המקצועית קובעת, אלא גם ההספק
והמהירות במתן פסקי דין", אמר השופט שהוסיף "נראה כי היו מועמדים טובים יותר".
ואולם, לא איש כברק ירתע מהתנגדות למהלכיו. ביצירתיות רבה טווה ברק שרשרת של מינויים שהובילו לבסוף למינויה הנכסף של 'אליקה' כשופטת מן המנין בבית הדין הארצי לעבודה.
הסלאלום של ברק: אזולאי למחוזי, טירקל לעליון לצורך המינוי המיוחל הוסט בצעד נדיר השופט ברוך אזולאי, שראה עצמו כמועמד לבית הדין הארצי עקב ותק רב יותר משל השופטת ברק, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בעיר.
דא עקא, שבאותה עת מכסת השופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע היתה מלאה. אולם, חיש מהר נמצא פתרון גם לבעיה זו: השופט יעקב טירקל מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קודם לבית המשפט העליון וכך נמצא מקום לאזולאי.
יצוין, כי השופט טירקל לא גמל לברק על קידומו ונחשב במהלך שנותיו בעליון כאופוזיציונר אמיץ וככותב סדרתי של דעות מיעוט.
המהלך הנבון של ברק נשא פרי וביולי 1995 הושבעה אלישבע ברק כשופטת בית הדין הארצי לעבודה, זמן קצר בלבד לפני שברק עצמו מונה כנשיאו של בית המשפט העליון - האמור לפקח באופן הדוק על עבודתה של רעייתו.
המלחמה בסחבת: מי לא נענש? מבחן יחסי העבודה בין בני הזוג ברק לא איחר להגיע. בשנת 1999 הכריז הנשיא ברק על מלחמה נגד הסחבת בבתי המשפט. כך למשל, במהלך שנה זו נקט ברק בצעדים נגד שופטים שונים שנחשבו לאיטיים. בין היתר, הוצא השופט גבריאל קלנג לחופשה ממושכת.
למותר לציין, כי נגד השופטת ברק-אוסוסקין, שנודעה כאחת השופטות האיטיות ביותר במערכת המשפט הישראלית, לא ננקט כל צעד - לפחות לא כזה הידוע לציבור.
פרשת אדלר נקודת מבחן נוספת ביחסי העבודה שבין בני הזוג ברק הגיעה בפרשת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, שהשתמש שלא כדין בתואר "דוקטור". נגד אדלר, מיטיבה של השופטת ברק, הוגשה תלונה של אזרח שדרש להשעותו מתפקידו. הנשיא ברק גנז את התלונה ללא כל נימוקים שפורסמו לידיעת הציבור הרחב.
בהערת אגב נציין, כי לאחרונה (26.9.06) ניתן פסק דין ובו נקנסה חברת "ד"ר רון מוצרי תינוקות" ב-50 אלף שקלים וזאת בשל שימוש מטעה בשם דוקטור. ויודגש: אדלר כמובן לא נאשם בהטעית לקוחות, אך שימוש בתואר שאינו תקף בישראל בידי שופט בכיר הינו חמור דיו בכדי שהציבור יידע כי מערכת המשפט מטפלת בו כיאות.
ברק: אין ניגוד עניינים פרשה נוספת הנוגעת ליחסים בעייתיים אלה התרחשה בשנת 2000 אז אישר הרכב בראשות הנשיא ברק ב"הלכת סער" פסק דין עקרוני בסוגיה של תנית הגבלת תחרות בין מעביד ועובד, שניתן בידי הרכב בו ישבה השופטת ברק.
יצויין, כי השופטת ברק נחשבה במהלך כהונתה לשופטת בעלת אוריינטציה סוציאלית ביותר אשר רואה בדרך כלל את טובת העובד לנגד עיניה. גם במקרה זה העדיפה ברק את טובת העובד וקבעה כי תניה המגבילה מעבר למעביד אחר תהיה תקפה רק בכפוף לשורה של תנאים מיוחדים.
על השאלה האם אין ניגוד עניינים המונע ממנו לשבת בתיקים מעין אלה, השיב ברק את התשובה הארוכה והמנומקת "לא".
ואולם, ברק הניחן בחוש ריח פוליטי חריף במיוחד, החל באותם ימים לעצב מדיניות משפטית, לפיה, "אין בית המשפט הגבוה לצדק מתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אלא אם בית הדין טעה טעות משפטית מהותית והצדק מחייב את התערבותו". זאת, במגמה שלא להיקלע לסיטואציות לא נעימות שכאלה בעתיד.
כעת, בתום קריירה בה הצטלבו פעמים אין ספור דרכיהם של בני הזוג ברק, אך טבעי הדבר שגם פרישתם של השניים באה בעיתוי סמוך.
