מערכת הזריקות הקיימת כיום ונמצאת בשימוש הרופאים קרוב למאה שנה יעילה, אך נושאת עימה את הסיכון לתגובה אלרגית קטלנית. הטיפול גם לא נוח לאנשים רבים המוותרים עליו בשל חוסר הנוחות.
המחקר כלל 25 מתנדבים שחוו בעיות אלרגיה ל-ragweed בכל עונת סתיו. הטיפול היה מורכב מתערובת של רכיבי ragweed, שעוררו את התגובה האלרגית, עם חלק סינטטי של דנ"א שעורר את המערכת החיסונית.
שישה שבועות של זריקות, שניתנו לפני עונת ה-ragweed של 2001, הביאו ליותר משנה של הקלה אצל 14 מהמתנדבים, הקלה שלא נראתה אצל 11 מהם שקיבלו זריקות פלצבו. לא רק שאלו שקיבלו AIC נהנו מאיכות חיים טובה יותר באותה עונת סתיו, הם גם השיגו ניקוד גבוה יותר במדידות התסמינים בשיא העונה בשנת 2002.
לדוגמא, בעוד המתנדבים שקיבלו פלצבו לקחו בדרך כלל אנטי היסטמין למשך 8 ימים וחומרים נגד גודש לארבעה ימים, מטופלי ה-AIC חשו כי הם זקוקים למעט, אם בכלל, תרופות לאלרגיה.
החוקרים לא עקבו אחר המתנדבים עם סיום העונה, מאחר ומספר האנשים שרצו להמשיך במחקר בשנת 2002 היה מועט. מחקר מקיף יותר שינסה לכלול 140 מתנדבים נמצא בשלבי תכנון כעת. לא נצפו תופעות לוואי לטווח הקצר, אך קיים עדין צורך להעריך את הסיכונים לטווח הארוך.
זריקות אלרגיה לא השתנו מאז 1911 כאשר החלו את השימוש בהן לראשונה, ציינו החוקרים. כעת מתחילים ללמוד כיצד לכוון שנית את התגובה הנכונה של המערכת החיסונית ולהפסיקה מהר הרבה יותר ובצורה יעילה יותר.