תם עידן ברבנות הצבאית. בבית גולדמינץ שבנתניה התקיים הערב (ה', 5.10.06) טקס חילופין בצמרת הרבנות הצבאית, כאשר לתפקיד הרב הצבאי הראשי נכנס תא"ל אביחי (אבי) רונצקי.
הרב רונצקי יחליף את הרבצ"ר היוצא, תא"ל ישראל וייס. בציונות הדתית תולים תקוות רבות ברונצקי, יש אף המסמנים אותו כמי שעתיד להיות יורשו הרוחני של הרב שלמה גורן שייסד את הרבנות הצבאית וביסס את מעמדה בראשית ימי המדינה כגוף צבאי מרכזי בעל שיניים.
הרב רונצקי, ששימש עד עתה כראש ישיבה באיתמר, בא לתפקיד מתוך כוונה לשקם את הרבנות הצבאית ואת האמון בה שנפגע לאחר עידן וייס. לצורך כך, בין היתר, הוא עורך בימים אלו שורה של חילופי גברי בצמרת הרבנות הצבאית ומשבץ רבנים צבאיים בעלי רקורד קרבי בצה"ל, זאת במקומם של אנשי הרבנות הותיקים.
אי-הדחת קצינים - כשל של הרבנות ובתוך כך נמתחת בתוך הציונות הדתית ביקורת חריפה על תפקוד הרבנות הצבאית בעידן וייס.
ראש ישיבת ההסדר בהר ברכה, הרב אליעזר מלמד אומר, כי הרבנות הצבאית הראשית אינה ממלאת את תפקידה כראוי, ובשל התנהלות זו קיים בצה"ל זילזול בפקודות מטכ"ל באשר לציביונו היהודי של הצבא. לדבריו, אילו היתה פועלת כראוי היו מודחים מדי שנה כמה וכמה מפקדים שלא מילאו את ההנחיות, ולאו דווקא כאשר הדבר נגע לחיילים דתיים.
את הדברים אמר הרב מלמד ב"כנס יקיר" הרביעי שהתקיים בחודש אלול, ושודר בערוץ האינטרנט התורני של מכון מאיר - ערוץ מאיר [ניתן לצפות בדברים במלואם באיכות טובה ב
אתר ערוץ מאיר].
הרב גורן הורה: סרבו פקודה, בן-גוריון תמך הרב מלמד שירטט בנאומו קווים לאופן בו אמורה להתנהל הרבנות הצבאית על-פי המתווה אותו הנהיג הרב הצבאי הראשי הראשון ולימים הרב הראשי לישראל, האלוף הרב שלמה גורן.
מלמד סיפר על ויכוח שהתנהל בין גורן ובין הרמטכ"ל דאז ובו קרא הרב גורן בעלון הרבנות הצבאית "מחניים" לסרב פקודה במקרה שזו מתנגשת עם ההלכה, והרמטכ"ל דאז חיים לסקוב התנגד וסגר את העלון.
הרב גורן לא ויתר וקבל בפני ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בן-גוריון הצדיק את ERHT, הרב גורן לסרב פקודה, והורה על פתיחתו מחדש של העלון והכפלתו. "מזל היה לנו, שהרב גורן היה הרב הראשי לצה"ל באותו זמן", אמר הרב מלמד כשהוא מרמז לרב ישראל וייס, "כי אם היו רבנים אחרים - מי יודע, היו [ודאי] אומרים: באמת, הצבא יתפרק, ולכן חובה לקיים כל פקודה: לחלל שבתות, לאכול טריפות, לבטל תפילות וכיו"ב, כדי לקיים את הפקודות".
צריך לחתור לכך שצה"ל יהיה צבא יהודי הרב מלמד הסביר כי יש שלוש מדרגות בהבנה כיצד צריך צה"ל לתפקד: המדרגה התחתונה היא שאפילו זכויות אישיות של חיילים דתיים אינן מקוימות, והדבר קורה פעמים רבות; מדרגת ביניים - לחייל הדתי ניתנות זכויותיו.
"אנחנו צריכים לחתור למדרגה שהצבא יהיה צבא יהודי, וכצבא יהודי הוא צריך להיות צבא שבו זמני התפילה מסודרים, ענייני הכשרות והשבת מסודרים, האימונים תואמים יחד עם חגי ישראל ועם הצומות שיש", אמר.
יצויין, כי המדינה רואה בצה"ל צבא יהודי, והכל אף מקובע בפקודות מטכ"ל מבלי לעשות הבחנה בין חייל דתי לחייל שאינו דתי. אולם עם השנים, בעקבות חוסר הקפדה מצד צה"ל והרבנות הצבאית בפרט על יישום כל הפקודות, נוצר מצב בו חלה התרופפות בזיקה שבין הצבא ליהדותו.
"זה לא נעים להגיד", תקף הרב מלמד את התנהלות הרבנות הצבאית הראשית, "אבל אם אנחנו לא נשמע על הדחה של לפחות כמה וכמה קצינים בשנה - סימן שלא אוכפים את הפקודות בנושאים האלה, מפני שעל דברים אחרים כן מענישים. אם על כל הדברים האלה מענישים
מפקדים ועל זה לא - סימן שמצבנו לא טוב".
חובה להתגייס לצה"ל למרות הבעיות לדברי ראש ישיבת הר ברכה, לא ייתכן שעל כל דבר שמקובל בציבור מותר להפר פקודה, ורק על עניינים של תורה לא יהיה מקובל. הוא הביא דוגמות ממקרים שונים בהם אילו היתה מתערבת הרבנות הצבאית בראשות הרב וייס היו נמנעות תקריות בין הצבא לחיילים דתיים.
דוגמה ראשונה הובאה ממחלקת חיילים דתיים שהפרה הוראה להמתין למח"ט על-חשבון זמן תפילה ונענשו בריתוק למשך 35 ימים. דוגמה נוספת היתה מחיילים ששילמו מחיר אישי כדי שיוכלו לקיים תפילות במניין, משום שהדבר לא היה מובן מאליו, כפי שאמור היה להיות אילו היתה הרבנות הצבאית מתפקדת כראוי.
בהמשך דבריו עמד על חובת הגיוס לצה"ל גם במתכונת הנוכחית למרות החולשה שבאכיפת הפקודות בנושא ציביונו היהודי של הצבא, והביא מקרים שאירעו במלחמה האחרונה בלבנון.