האם טיפול פופולרי בדיכאון יהיה גם התרופה לאוסטאופורוזיס? חוקרים גילו כי התרופה פרוזאק מעלה גם את מסת העצמות, לפחות כך נראה במחקר בעכברים.
מתן פרוזאק לחיות במשך שישה שבועות הביא לעלייה במסת טרבקולת העצמות, והעלייה היתה משמעותית ביותר - ב- 60%. טרבקולה היא אחד משני סוגים עיקריים של עצמות והיא מהווה את עיקר החלק הפנימי הספוגי של רוב העצמות.
למרות שעדיין מוקדם מדי להמליץ על בליעת גלולות פרוזאק כדי לשלול או לעצור את ירידת מסת העצמות, מומחים אומרים כי הממצאים בהחלט מעודדים מחקרים נוספים.
ממספר סיבות, אנשים צריכים להזהר, מאחר שפלואוקסטין (השם הגנרי לפרוזאק) הוא בעל השפעות על מערכת העצבים המרכזית. עם זאת מעניין כי טיפולים הקיימים כיום לדילול העצם באוסטאופורוזיס אינם נוקטים בגישה זו, ולכן הרעיון כי בשלב מסויים תהיה גישה אחרת לעצירת דילול העצם או אפילו שיקומה מחדש היא מרגשת, אמרו מומחים שהגיבו לממצאי המחקר.
המחקר, שמומן על-ידי המוסד האמריקני הלאומי למחקר של השיניים והפנים, צפוי להתפרסם בגליון הקרוב של העיתון "Cellular Biochemistry".
מחקר קודם, חלקו נעשה על-ידי אותו צוות חוקרים, גילה כי רצפטורים של סרוטונין נמצאו בצורה נפוצה על שטח תאי העצם. רצפטורים של סרוטונין שולטים על כניסת הסרוטונין - מולקולה המסייעת להעביר אותות בין תאי עצב ומעורבת בחרדה ודיכאון - לתאים.
פרוזאק היא תרופה השייכת לקבוצה של נוגדי דיכאון הנקראים 'תרופות מעכבות סרוטונין' (SSRI) הפועלות על רצפטורים אלו.
העובדה כי רצפטורים אלו מאכלסים את תאי העצם היתה מפתיעה עבור החוקרים, מאחר שהם בדקו תאי עצם וסרוטונין, שתי מולקולות שלמעשה לא היה קשר בינהן. השאלה הבאה היא האם פרוזאק, המשפיע על הסרוטונין, יביא גם להשפעה על תאי עצם ובסופו של דבר על מסת העצם.
לצורך המחקר האחרון, עכברי מעבדה טופלו בפרוזאק למשך שישה שבועות. החוקרים התעניינו במיוחד בשאלה האם התרופה מעודדת היווצרות תאי עצם חדשים במצבים נורמליים והאם היא מונעת איבוד מסת עצם הנובע מדלקת או מחוסר באסטרוגן לאחר כריתת שחלות.
הפרוזאק המריצה את היווצרותם של תאי עצם חדשים תחת מצבים נורמליים וכן 'ביטלה' איבוד מסת עצם שנגרם מדלקת. התרופה ניתנה הן באופן מערכתי (כמו נטילת גלולה) והן מקומי (ישירות לעצם), וההשפעות נצפו בשתי השיטות.
מומחים ציינו, כי החוקרים פיתחו דרך להעביר את התרופה בצורה מקומית - לעצמות - שהיא דרך הגיונית יותר מאחר שהרעיון הוא להמנע מהשפעות על המוח.
באופן מוזר, מחקר קודם שבו השתמשו בפרוזאק גילה כי התרופה עיכבה למעשה גדילת עצמות. הסתירה נובעת אולי מהדרך בה נמדדה מסת העצמות או צפיפות העצם וכן גם מהעובדה כי במחקר היו מעורבים ילדים ולא בוגרים.
במחקר החדש, פרוזאק לא נמצאה יעילה אצל נקבות עכברים ללא אסטרוגן (לאחר כריתת שחלות). במקרים אלו, הפרוזאק לא מנעה איבוד מסת עצם הקשורה לחוסר באסטרוגן. נראה כי כדי שהפרוזאק תהיה יעילה יש צורך בנוכחות של אסטרוגן.
יש צורך באימות הנתונים ובביצוע ניסויים בבני אדם, הדגישו החוקרים, אך בהתחשב במספר האנשים הנוטלים פרוזאק ההשלכות עשויות להיות עצומות. פלואוקסטין היא אחת התרופות הפסיכיאטריות הפעילות הנרשמות ביותר בארצות הברית וכפי הנראה בעולם כולו ב- 15-20 השנים האחרונות, לכן מנקודת מבט של בריאות הציבור ממצאי המחקר הם רלווטים ביותר.
"חבר המושבעים" עדיין לא פסק האם תרופות אחרות מסוג SSRI - כמו Celexa, Paxil ו- Zoloft - הן בעלות אותה השפעה על העצם, מאחר שטרם בוצעו ניסויים דומים בתרופות אלו.