ועדת החינוך, התרבות והספורט, דנה (18.10.06) בבעיות החינוך במזרח ירושלים. לוועדה הוצגו נתונים קטסטרופאליים על המחסור בכל תחומי החינוך. למשל, חסרות לפחות אלף כיתות לימוד ובמקום שיש כיתות, הן צפופות מאוד - השולחנות נוגעים זה בזה ואין מעברים. נמסר על כחמישים אחוז נשירה בכיתות, רמת מורים לא גבוהה, מחסור חמור באנשי מקצוע - יועצים, פסיכולוגים ומחסור חמור במפקחים.
שי כנעני, מנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוך טען כי "הבעיה העיקרית היא מחסור בקרקעות לבנייה. כשיהיו קרקעות, המשרד יתקדם בבנייה, ויהיה גמיש בתקנים, כולל בנייה לגובה, מתוך ראיית הבעיה החמורה".
בנוסף, בן-ציון נמט, מנהל מנח"י י-ם אמר כי "הבעיה היא ברמה של קטסטרופה וחייבת טיפול. במזרח העיר לומדים כחמישים אלף תלמידים בחינוך הרשמי, בחינוך המוכר הבלתי רשמי, ובמוסדות פטור. בשל בעיית הגדר, העומדת להיסגר, תושבים רבים מחוץ לירושלים עברו לגור בה. מערכת החינוך גדלה ב-8% מול 1.8% במערב י-ם".
לדבריו, "קשה מאוד לענות על גידול מהיר כל כך. יש מחסור בקרקעות, והפקעתן תעלה 38 מיליון דולר לפחות. על הממשלה לממן עלות זו".
אחד המקומות הגרועים ביותר במזרח התיכון כולו עבד לאפי, יו"ר ועד ההורים במזרח ירושלים, אמר כי "המדינה לקחה אחריות לחינוך הילדים בגני ילדים וכיתה א'. ומה קורה מכיתה ב' ואילך? בישראל מדברים על מחשב לכל ילד. אנחנו רוצים בסה"כ כיסא לכל ילד".
ח"כ ג'מאל זחלקה (בל"ד) טען כי "אתמול ביקרתי במערכת החינוך במזרח ירושלים. למספר כיתות לא הצלחתי להיכנס כלל. הן כל כך צפופות, שאפשר רק לדלג על השולחנות. זה אחד המקומות הגרועים ביותר במזרח התיכון כולו". וח"כ נדיה חילו (עבודה) אמרה כי "זו בעיה ומציאות מבישה למוסדות השלטון בישראל. מדובר בילדים, וזו פגיעה בזכויות אדם בסיסיות ועבירה על החוק. זו בעיה אנושית ולא פוליטית, ואסור לחכות לפיצוץ".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) סיכם את הדיון. "הנתונים ששמענו גובלים בהפקרות כלפי התלמידים, שאנו מחוייבים לחינוכם על-פי חוק. אם החליטה הממשלה שהיא זו שנותנת חינוך במזרח ירושלים, עליה לקחת את האחריות לכך - ולא, זו הפקרות".
עוד אמר כי "יש כאן בעיה חוקית ואנושית שזועקת לשמים כלפי עשרות אלפי תלמידים במדינה. היתה כאן הזנחה פושעת של כל הגורמים האחראים לעניין במשך כל השנים!"