שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט חביב עמר, הלך לעולמו (ה' 19.10.06) לאחר שנאבק בשנה האחרונה במחלה קשה. בן 52 היה במותו. חביב הוא השופט השני מקרב קהילת השופטים בבאר-שבע, שהלך לעולמו השנה.
חביב נולד במרוקו בשנת 1954 ועלה ארצה בשנת 1962. מגיל צעיר היה חובב תנ"ך ואף זכה בגיל 15 בתואר "חתן חידון התנ"ך הארצי" ובגיל 17 בתואר "סגן חתן התנ"ך העולמי".
בהמשך שירת בצבא וסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שעסק בעריכת דין למשך מספר שנים, מונה חביב בשנת 1989 לשופט בבית המשפט השלום באר שבע. בהמשך, מונה חביב כשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בעיר, ולאחר מכן קיבל מינוי של קבע.
נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יהושע פלפל, הספיד אתמול את השופט חביב. מהספדו, ניתן ללמוד רבות על אישיותו המיוחדת של השופט. "חביב היה אהוד על כל חבריו, על עורכי הדין שהופיעו בפניו ועל חבריו השופטים", כתב השופט פלפל בהספדו. "מעולם לא שמעתיו מרים את קולו, גוער במתדיינים או בעורכי הדין. המשפטים שנוהלו על ידו, נוהלו בנחת, בטוב טעם ובסבלנות אין קץ. כולנו אהבנו להיות בחברתו ולשבת עימו בדיונים".
במשך כהונתו כשופט, נדרש חביב לשפוט במשפטים רבים. הבולטים ביניהם היו הדיון בבקשתו של מרגל האטום מרדכי ואנונו להיפגש עם עורך דין בכלאו, החלטה בכוונת חברת "מקורות" לנתק אספקת מים למושבים בדרום, ופסק דין במשפט המפורסם של "מנולקר נגד מדינת ישראל" שבו נידונה סוגייה משפטית מסובכת בקשר להפעלת עונש מאסר על תנאי. על פסק דינו של חביב במשפט זה הוגשו מספר ערעורים שנדחו בסופו של דבר על-ידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים.
בשנה האחרונה חלה חביב במחלה קשה. למרות הטיפולים הקשים שעבר, הוא המשיך בעבודתו כמעט עד יומו האחרון. חבריו לכס השיפוט העידו שבכל אותם ימים קשים, מעולם לא נפלה רוחו של השופט. בימים שבהם לא קיבל את טיפול רפואי הקפיד להגיע לבית המשפט כדי לדון בתיקים שהיו קבועים בפניו. עמר הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.