השנה הושג בארה"ב הישג חשוב נגד הטעיית צרכנים על-גבי אריזות ביצים, הישג שעשויות להיות לו השלכות גם על המצב בישראל. ב-1999, בעקבות המודעות הגוברת להתעללות הקשה ממנה סובלות תרנגולות בתעשיית הביצים, החליטו תעשייני הביצים בארה"ב, שחששו לפרנסתם, למנות "ועדה מדעית מייעצת לרווחת בעלי-חיים".
הוועדה הגישה המלצות להפחתת הסבל בלולים, שלפיהן הורכבו הנחיות ומנגנוני פיקוח. הביצים שעברו מנגנוני פיקוח אלה סומנו כ"Animal Care Certified". אולם למעשה, השינויים לטובת התרנגולות היו קטנים עד זניחים, תנאי הגידול של התרנגולות נותרו אכזריים ביותר, והמהלך כולו נועד בעיקר לצורך יחסי ציבור לתעשיית הביצים והרגעת מצפון הצרכנים, בכך ש"דואגים" (care) למטילות.
בעקבות תביעה על הונאת צרכנים, החליטה "ועדת המסחר הפדרלית" לאסור על הפרסום המטעה והותרה למשווקי הביצים להסיר אריזות מטעות עד סוף מרס 2006, וכן להימנע בעתיד מכל ייצוג מוטעה של סוג הטיפול ורמת הטיפול בתרנגולות (ולשלם קנס של 100 אלף דולר).
רלוונטיות התקדים למצב בישראל ההטעיה שנוקטים משווקי ביצים ישראלים בוטה הרבה יותר מזו שנאסרה בארצות-הברית. ראשית, משום שאין להם אפילו את התירוץ הקלוש של הקמת ועדת רווחה, ניסוח נהלים להפחתת הסבל, והפעלת מנגנוני פיקוח. ההצהרות החזותיות והמילוליות על תנאיהן הטובים של התרנגולות הן שקר ציני ובוטה, ולא רק הגזמה. ושנית, מידת ההטעיה גדולה יותר.
אם המילה "care" מטעה, בוודאי שהצהרות כגון "שם מתפנקות להן התרנגולות המאושרות שלנו הנהנות מתזונה בריאה ומאוזנת ומשקט ושלווה פסטורליים שניתן למצוא רק בגליל" הן מטעות בעליל. סקר "מאגר מוחות", שנערך בקרב 625 עוברי אורח, גילה שאריזת ביצי תנובה מטעה 61% מהצרכנים, אריזת ביצי גליקסמן מטעה 67% מהצרכנים, ואריזת ביצי הגליל מטעה 79% מהצרכנים. חוק הגנת הצרכן קובע שדי באפשרות של חשש להטעיה כדי לפסול מידע שיווקי כלשהו. במקרה זה הסקר מוכיח שלא רק אחוז כלשהו של הצרכנים מוטעה בפועל, אלא שרוב גדול של הצרכנים מוטעה בפועל. החוק מחייב במקרה כזה את הממונה על הגנת הצרכן לפעול למניעת הטעייה זו.
סרטון אינטרנט משעשע הממחיש את ההטעיה.