אחת לאלף לידות היא לידה של ילד חירש. כפול מכך הוא מספרם של הילדים כבדי השמיעה, שהלקות שלהם נגלית בשלבים שונים של הינקות והילדות. כל פגיעה במערכת השמיעה עלולה ליצור קושי בתהליך רכישת השפה והדיבור, וככל שמאתרים אותה מאוחר יותר השפעותיה בדרך כלל עלולות להיות קשות יותר.
לקראת יום ההתרמה הארצי של ארגוני החירשים בישראל, "הטה אוזן לדממה", שיתקיים ב- 20 בנובמבר, הוציאו ארגון "שמע" לחינוך ושיקום ילדים ונוער ליקויי שמיעה ומשרדי הרווחה והחינוך, מדריך מיוחד לאיתור וטיפול בבעיות של ירידה בשמיעה מינקות ועד בגרות.
שנות החיים הראשונות הן הקובעות ביחס להתפתחות השפה והדיבור. שמיעה לא תקינה תפגע ביכולת זו ולכן חשוב לאתרה מוקדם ככל האפשר, ככל שמתחילים מוקדם ככל האפשר בשיקום השמיעה והדיבור, סיכויי ההצלחה גדלים ועמם הסיכויים למניעת פערים.
כיום ניתן לאתר ירידה בשמיעה מיד לאחר הלידה, אולם הירידה בשמיעה יכולה להיות גם בשלבים שונים של התפתחות הילד. ארגוני החרשים בישראל מציינים כמה סימנים לגילוי מוקדם של ירידה בשמיעה בקרב ילדים ותינוקות המצריך בדיקה רפואית ואבחנתית ותהליך של שיקום שמיעתי:
- כאשר התינוק אינו מתעורר לשמע רעש חזק ופתאומי.
- כאשר התינוק אינו נבהל או נחרד לשמע רעש חזק ופתאומי.
- לתינוק מלאו 4-5 חודשים, אך הוא עדיין אינו מחפש את מקור הרעש.
- הילד בן עשרה חודשים והוא מפיק רק מעט מאוד קולות.
- הילד בן שנה ועדיין אינו מנסה לומר "אבא" ו"אמא", וגם אינו חוזר על מילים הנאמרות לו.
- הילד בן שנה ורבע ועדיין אינו מבין או מגיב לפקודות ושאלות פשוטות (כמו: "איפה אור?").
- הילד בן שנה וחצי, אך אוצר המילים שלו נותר דל ומוגבל.
- הילד בן שנתיים ועדיין אינו מצרף שתי מילים יחד(לדוגמא: "אמא - בקבוק").
- הילד מעל גיל שנתיים וחצי. הוא מדבר, אך הדיבור שלו אינו מובן.
- הילד שומע מוזיקה בקול רם ואינו מגיב כשמדברים אליו בקול רגיל, אלא רק כאשר הוא רואה את פניו של הדובר.
מבצע ההתרמה הארצי "הטה אוזן לדממה" יתקיים ביום שני 20 בנובמבר 2006, ומטרתו לגייס כספים למחקר, שיקום ופיתוח משאבי בריאות לחרשים וכבדי שמיעה וכן לרווחתם.