הטלת מאסר על סרבן-גט שתוי, שהתחצף לדיין בבית דין רבני, הינה עונש מדוד ומתון - כך קבע (יום ו', 27.10.06) סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין.
ראשיתה של הפרשה בסרבן-גט שהוזמן לבית הדיו הרבני האזורי בחיפה לתת גט לאשתו, אך הודיע לבית-הדין בעת הדין, כי "אני שתוי היום, אני לא נותן גט". תוך כדי כך, שתה לשוכרה באולם עצמו עד שנתבקש על-ידי בית-הדין "לסגור את הבקבוק כרגע ולהפסיק את השתייה". הנידון הציע אז לבית-הדין ש"לא להתכסח איתי". בשלב זה, הוזהר על-ידי בית-הדין בדבר התנהגותו, ומיד לאחר מכן, כינה את בא-כוחה של האישה "עורכת-דין מטומטמת שלא יודעת מהחיים שלה. אני לא מתכונן להגיע לדיון ביום שני".
כאשר נודע לו על המשך הדיון ביום שני הקרוב, הודיע לבית-הדין כי לא יגיע לדיון ופנה ברוב חוצפתו אל אחד הדיינים במילים "מי אתה בכלל, שב בשקט". בית הדין הרבני הודיע לבעל כי אם לא יגיע לדיון יוצא נגדו צו הבאה שיבוצע ע"י המשטרה. הדיינים ניסו להרגיע את הבעל והורו לו לשבת בשקט. אך הלה המשיך להתפרע. או אז איימו עליו הדיינים כי יוכנס למאסר ופסקו לו 5 ימי מאסר בפועל בגין הפרעה לבית הדין. הבעל השתוי לא נרגע וקרא לעבר הדיינים: "אני לא מגיע ולא אכפת לי אם תביאו משטרה".
"בית-הדין חיפש תרוץ טוב לעצור אותי" מאחר שבהתאם ל"חוק בתי הדין - מניעת הפרעה", נשיא בית המשפט העליון צריך לאשר מאסר בגין הפרעה לבית הדין, הובא, כאמור, העניין בפני בג"צ בסוף השבוע האחרון. בג"צ קבע כאמור, כי העונש מדוד ושקול, לפיכך לעת עתה נשאר הבעל במאסר. בית הדין הרבני החליט לעוצרו עד ליום שני הקרוב, וסרבן הגט החליט לעתור לבג"צ נגד ההחלטה. בפני השופט ריבלין הוא הביע תרעומת על המעצר ואמר, כי "בית-הדין חיפש תרוץ טוב לעצור אותי". נציגת המדינה, עו"ד ענת חולתא, שדיברה בדיון, סברה כי אין להתערב בהחלטת בית-הדין משום שנסיבות העניין הצדיקו את ההחלטה ובשל העובדה שבית-הדין הפעיל את סמכותו בדרך מדודה ומתונה.
"מיותר להכביר עוד במילים. בית-הדין הרבני הפעיל את סמכותו כראוי ובנסיבות העניין עשה זאת בדרך מדודה ומתונה. אין להתערב בהחלטה", הצדיק השופט ריבלין את החלטת בית הדין הרבני.