הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, הגיעה (ים ב', 30.10.06) להסדר עם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כ.א.ל ולאומי קארד, הפותח לראשונה את כרטיס ה- MasterCard (אשר היה נתון לשליטה בלעדית של בנק הפועלים), לסליקה צולבת של חברות שאינן קשורות בבנק הפועלים.
ההסדר, אשר הוגש היום לאישורו של בית הדין להגבלים עסקיים, וכפוף לאישורו, מבטיח את קיומה של קישוריות סליקת כרטיסי אשראי מסוג ויזה ו- MasterCard על-ידי כל חברות כרטיסי האשראי בישראל ומחייב הורדת עמלת הסליקה הצולבת בין החברות במתווה הורדה מדורגת עד לשיעור של 0.875%.
הממונה על ההגבלים אמרה היום, כי "ההסכם מקדם את האינטרס הציבורי בשני היבטים: ההסכם פותח לראשונה את מונופול בנק הפועלים בכרטיסי MasterCard לתחרות וגם מוריד באופן משמעותי את העמלות הצולבות. שני אלה צפויים להביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה".
בתחום כרטיסי האשראי בישראל, פעילות כיום שלוש חברות להנפקה ולסליקה של כרטיסי אשראי השייכות שלושתן לשלושת התאגידים הבנקאיים הגדולים: חברת לאומי קארד שבשליטת בנק לאומי וחברת כ.א.ל שבשליטת בנק דיסקונט, מנפיקות וסולקות שתיהן כרטיסי אשראי מסוג ויזה; ותשלובת ישראכרט המצויה בשליטת בנק הפועלים, המנפיקה וסולקת כרטיסי אשראי מסוג ישראכרט ו- MasterCard.
בין חברות הויזה מתקיים הסכם לסליקה צולבת המאפשר לכל בית עסק להתקשר עם אחת מחברות הויזה בלבד, על-מנת שיוכל לכבד את כרטיסי שתי חברות הויזה. נכון להיום עומדת העמלה לסליקה צולבת בין הויזות על 1.25%. עד כה, תשלובת ישראכרט לא היתה צד להסכם זה, וכל בית עסק אשר ביקש לכבד את כרטיסי האשראי מסוג MasterCard, היה מחויב להתקשר בהסכם נוסף גם עם חברת ישראכרט.
בעקבות ההסכם שהושג היום, יוכלו גם חברות הויזה לסלוק את כרטיסי ה- MasterCard של תשלובת ישראכרט, המהווים נתח של מעל ל- 20% מהיקף עסקות כרטיסי האשראי בארץ, ואילו תשלובת ישראכרט תוכל לסלוק את כרטיסי הויזה של חברות הויזה. כאמור, ההסכם מבטיח את קיומה של קישוריות בסליקת כרטיסי ויזה ו-MasterCard בין כל חברות כרטיסי האשראי ובכך צפוי להגביר את התחרותיות בסליקת כרטיסי האשראי ולהביא להטבה משמעותית בעמלות שמשלמים בעלי העסקים לחברות כרטיסי האשראי. צפוי כי הטבה זו לבעלי העסקים תוביל לירידה במחירי הרכישה של הצרכנים.
נוסף על הכנסת סליקה צולבת של כרטיס ה- MasterCard להסכם, ההסכם קובע מתווה להורדה מדורגת של העמלה הצולבת משיעור של 1.25% כיום עד לשיעור של 0.875% בתקופה האחרונה של ההסכם. שיעור זה הוא מהשיעורים הנמוכים הקיימים בהסכמים מקומיים בין חברות כרטיסי אשראי במדינות האיחוד האירופי. הורדה זו, בשיעור כולל של כ- 30%, תביא לחסכון של מאות מיליוני שקלים בכל שנה לבתי-העסק ולציבור.
כיום, קיימות שלוש קטגוריות עיקריות לשיעורי העמלה הצולבת, לפיהן מחולקים בתי-העסק. ההסכם מצמצם באופן מדורג את שלוש הקטגוריות לשתי קטגוריות: קטגוריה נמוכה של תשלום למשרדי ממשלה וקטגוריה נוספת הכוללת את כלל העסקים האחרים. זאת, בנוסף לתוספת בגין עסקות שבהן הפס המגנטי של כרטיס האשראי או הכרטיס החכם לא נקרא בנקודת הקצה האלקטרונית (P.O.S). צמצום הקטגוריות יתבצע על-ידי הורדת העמלה מהקטגוריה הגבוהה ביותר, כך שצפויה הטבה מיידית לעסקים המשלמים את עמלה זו. לצמצום מספר קטגוריות התשלום, משמעות ניכרת ביצירת שוויון התשלום בין בתי עסק שונים המתחרים אלו באלו.
לגבי כרטיס האשראי מסוג ישראכרט, שאינו כלול בסליקה הצולבת, ישראכרט מתחייבת במסגרת ההסכם לכללי התנהגות המגבילים את יכולתה להפעיל כוח שוק למשך מספר שנים בכרטיסי הישראכרט. בין היתר התחייבה ישראכרט לזהות עמלות בין כרטיסי ה- MasterCard והישרכרט דבר הצפוי להתאים את גובה העמלות של כרטיס הישראכרט לעמלות הנגבות בהתאם לתחרות בכרטיסי הויזה וה- MasterCard.
בהסכם נקבע עוד, כי אם יהיו הוראות חקיקה או אחרות המחייבות את הצדדים לסליקה צולבת של כרטיסי ישראכרט ולעמלות צולבות נמוכות מהעמלות הקבועות בהסכם, החברות יהיו, כמובן, מחויבות בהתאם להוראות ולצדדים תהיה הזכות לבטל את ההסכם לאחר אישור הממונה והודעה לבית הדין להגבלים עסקיים.
הסדר זה, הנו פרי משא-ומתן ממושך בין רשות ההגבלים לבין חברות כרטיסי האשראי, אשר הושג, בין היתר, בעקבות החלטת בית הדין להגבלים עסקיים מיום 31 באוגוסט 2006, בראשות השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור ופרופ' ראובן חורש.
עקרונות ההסדר גובשו לאור החלטה זו, במסגרתה נקבע כי העמלה הצולבת תתבסס על עלויות הבטחת התשלום. בהתאם לעיקרון זה, קבעה ההחלטה כי יש לקבוע עמלת מנפיק אחידה לכלל בתי העסק, למעט שני מקרים חריגים: הראשון עקב הבדלים משמעותיים בעלויות הכרוכות בהבטחת התשלום, והשני, קביעת עמלת צולבת מופחתת עבור בתי עסק שאינם מפיקים תועלת מפעילות הבטחת התשלום - כגון משרדי ממשלה. ההחלטה הוסיפה כי התאמת העמלות כיום לעמלות הראויות לפי בית-הדין, תיעשה באופן מדורג ולאורך זמן.