ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת העבודה הרווחה והבריאות קיימו (יום ב', 30.10.06) ישיבה משותפת בנושא בחירת מין היילוד באמצעות אבחון גנטי טרום הריוני. הוועדה המשותפת הודיעה כי בכוונתה ללחוץ על משרד הבריאות לעגן את הנהלים הקיימים בחקיקה ראשית.
יו"ר הוועדה הארצית לבחירת מין היילוד, פרופסור וצ'לב אינסלר, דיווח כי מתוך 124 פניות שהגיעו אל הוועדה, אושרו שלוש בקשות, 39 נדחו, ושאר הפניות עדיין בטיפול וטרם התקבלה החלטה בעניינן.
לדבריו, מדובר בטכנולוגיה פולשנית שכרוכה בסיכונים ולכן מאשרים בקשות במקרים קיצוניים ומיוחדים בלבד. בשניים מהמקרים שאושרו, פנו בני זוג שנזקקו לתרומת זרע, והבעל הוא כהן. הזוגות ביקשו להוליד בת, משום שבן שנולד מתרומת זרע אינו כהן וכך תתגלה העובדה שנולד מתרומת זרע. במקרה נוסף, אושר לבני זוג מוסלמים, לאחר אבחון פסיכולוגי, להוליד בן לאחר ארבע בנות.
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ משה שרוני, אמר כי נתונים אלה מעידים על כללים נוקשים מאוד, ומשרד הבריאות צריך לתת דעתו על כך.
הרב יובל שרלו, חבר הוועדה הארצית לבחירת מין הילוד, טען כי "הכללים הנהוגים היום על-פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הם נוקשים מאוד מחד, ומאידך אינם כוללים קריטריונים ברורים, כך שלחברי הוועדה יש יתר שיקול דעת, והם מחליטים להחמיר". לדבריו, "יש משפחות שנמצאות במצוקה גדולה מאוד, אך לא עומדות בקריטריונים ולכן הן נדחות. משפחה בריאה, שיש לה ארבעה ילדים מאותו מין, תידחה אוטומטית, כי הנוהל קובע שרק אם המשפחה נמצאת במצוקה נפשית קשה ניתן לאשר".
פרופ' נעם זהר, מרכז התוכנית לביו-אתיקה באוניברסיטת בר-אילן, הסביר כי "המקרים שאושרו הם חריגים ונדירים ביותר. הטענות בדבר הסיכון שלוקחת האישה מוגזמות ומוזרות, מכיוון שממילא מתבצעות פעולות להפריה חוץ-גופית. הקריטריונים הנוקשים שמופעלים כיום הם רמיסה גסה של חופש הפרט".
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ זבולון אורלב, סיכם כי "ההלכה והמחשבה היהודית מגלות פתיחות מדהימה בסוגיה זו, מתוך ראייה מוסרית ומתוך מגמה שבאה לתקן ולא לקלקל. הואיל ולנושא משקל מוסרי כה כבד, מן הראוי שיוסדר בחקיקה ממשלתית".
הוועדה המשותפת קראה למשרד הבריאות לגבש בתוך חודש מסקנות מן הדוח של הוועדה הארצית לבחירת מין הילוד ולאסוף נתונים רפואיים מהארץ ומהעולם בנוגע לילדים שנולדו בטכניקות המאפשרות את בחירת מין היילוד.
