עוד קודם להחלטת הבג"צ הבוקר, התכנס במקום אחר בירושלים הבד"ץ. ישיבה סגורה של ראשי "העדה החרדית". תוכן הפגישה, שבאופן כללי עסק במצעד הגאווה העולמי, אינו ידוע. אין שם הדלפות. כל מה שיצא אל מחוץ לחדר על הפולסא דנורא, מכת קללת האש, יצא באחריות, וביודעין.
איש לא הטיל פולסא דנורא. בינתיים זה רק איום. המסר היה ברור: תגידו לציבור שהחלטנו לדון בהטלת פולסא דנורא על המעורבים במצעד. אף שם לא ננקב, לא של פלוני ולא של אלמוני. שם כללי - המעורבים. כולל את מזוז, את פרנקו? כל המעורבים.
הפעם האחרונה שנערך טקס הפולסא דנורא על-ידי חרדים היתה באוקטובר 1959. הקורבן: ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון ואנשים שהיו אחראים לפתיחת בריכה מעורבת בעיר. אגרון מת שבועיים אחר כך, ואחראים אחרים לפתיחת הבריכה סיימו את חייהם בדרכים בלתי טבעיות.
מעט ידוע על הפולסא דנורא, טקס קבלי סודי המצריך היטהרות מצד מניין הרבנים המעורבים בו, כמו גם ידיעה של המקולל על הטקס ותנאים נוספים שאם לא יקוימו יגרמו למותם של המקללים עצמם. השימוש בקללה שכזו אינו נעשה על-נקלה, ולא ברור אם היוזמה, שבאה מצידו של אב בית הדין של הבד"ץ אכן תצא אל הפועל. לקלל את כולם אי אפשר. על המקללים לדעת את שמם ושם אימם של כל המקוללים, וידיעה דל כל כך הרבה שמו כמו גם התמלאות תנאים נוספים אינה מעשית.
האיתות לא נועד רק לאיים, אלא מהווה גם אקט חינוכי, שנועד להסביר לחרדים המפגינים, הכוחות בשטח עד כמה מרות השלכותיו של המצעד ומסכנות את שלומם של יושבי הארץ לא רק מבחינה רוחנית, אלא גם מבחינה גשמית. לכן, לטובת העניין, ובלית ברירה, עשויים הרבנים לרתום לעזרת המאבק גם כוחות עליונים.
אין כפל לשון באמירותיהם של הרבנים החרדיים בכל רחבי הארץ. לעשות הכל כדי לעצור את המצעד. ה-כ-ל. אפילו בציונות הדתית, הנחשבת מתונה בהרבה, מסכימים רבים כי יש לנקוט באלימות. מזוז רוצה אלימות, הם אומרים, אין בעיה - ניתן לו את זה. היום פורסמה החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל נגד המצעד. החלטה שלמרות מתינותה וקריאתה שלא לנקוט באלימות, זכתה לגינויי ביקורת מצד גורמי שמאל. ואף על-פי כן, מבירור שערכתי עולה כי לאחרונה כלל לא נערכה ישיבת מועצה בנושא, ומדובר בעצם בהחלטה מלפני כשלושה חודשים כאשר כל רעיון המצעד היה בחיתוליו. רבנים חברי מועצת הרבנות הסבירו כי נוכח המצב שנוצר, אין להם שום התנגדות לכך שתהיה אלימות, ואמרו כי כל מי שאחראי למצעד עלול להביא לשפיכות דמים שלא ידעה ישראל.
