מחקר חדש שנערך בשלוחת אוניברסיטת דרבי חושף נתונים קשים על מודעות הגננות בישראל להתעללות בקטינים וידיעותיהן בנושא. מהמחקר עולה, כי מעל מחצית מהגננות (53%) אינן מדווחות לרשויות על התעללות בקטינים חסרי ישע. נתון חמור נוסף, חושף את הבורות בתחום, כאשר 47% מהגננות אינן מכירות או בקיאות בחוק.
מהמחקר מסתבר ש- 70% מהגננות לא השתלמו כלל בנושא התעללויות מכל סוג בקרב ילדי הגן, ו- 55% מהן אינן בטוחות שיש בידיהן כלים לאתר ולזהות מקרי פגיעה בילדים. עם זאת, כמעט כולן (91%) מודעות לחובת הדיווח, אף שכאמור רובן אינן עושות כך. המחקר נערך בנחיית ד"ר חנה בר ישי בקרב 100 גננות מהחינוך הממלכתי, ממלכתי דתי והחינוך המיוחד.
בעקבות הממצאים, מציינת ד"ר חנה בר-ישי, כי "חוסר הידע בתחום הינו גורם ישיר לאי דיווח מספק בתחום, ולעיתים לאי טיפול מסייע לילדים בבעיות הנפשיות הקשות שיוצרת התעללות".
מתוך המשתתפות במחקר, רק 43 גננות מתוך 100 דיווחו לרשויות. מהתפלגות התלונות עולה כי הרוב דיווחו על התעללות פיזית (23 תלונות), במקום השני - הזנחה (16 תלונות), במקום השלישי - התעללות מינית (11 תלונות), התעללות רגשית (7 תלונות), פגיעה בין קטינים (2 תלונות).
ד"ר חנה בר ישי ציינה שבנוסף לשאלות הכלליות נתבקשו הגננות שהשתתפו במחקר להתייחס לחומרת מקרים אפשריים כמו: ילד שמנסה להחדיר בכוח חפץ לפי הטבעת של ילדה, ילדה שמספרת שאביה החל להכותה באמצעות חפצים וחגורה, ילדה שישנה עם אחיה הגדול באותה מיטה ופורצת בבכי ומסרבת להתלוות אליו כשהוא בא לאוספה מהגן, אם שמאיימת לגרש את הילד מהבית ולועגת לו. מקרים אלה ונוספים נתפסו אצל מרבית הגננות בדרגות חומרה גבוהות ואולם כאמור רובן לא מצאו לנכון לדווח עליהם באופן מיידי או בכלל.
