ביקורת קשה על הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל. סכנה של היעדר שפה מקצועית משותפת, ממשק לקוי שבין תהליכי התכנון והתקצוב בצה"ל, סחבת בטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ולוחות אזבסט שטרם הוסרו, אלו רק מקצת הביקורות על צה"ל בדוח ביקורת של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, שפורסם היום (יום ב', 4.12.06) ושעוסק במערכת הביטחון.
הדוח עוסק בסוגיות כגון מוכנות הצבא ותפקודו וביחסה של מערכת הביטחון לאוכלוסיות הקשורות אליה. הדוח מטפל גם בנושאים שמערכת הביטחון עוסקת בהם באופן שוטף. זהו הדוח הראשון בנושאי ביטחון היוצא לאור לאחר מלחמת לבנון השנייה. הביקורות הכלולות בו נערכו לפני המלחמה, אך מבקר המדינה קורא ללמוד לקחים מביקורות אלו גם בהקשר של המלחמה.
החלק הראשון של הדוח, העוסק כאמור בצה"ל, מעביר ביקורת שעיקרה נגד אגף תכנון בצה"ל ומעלה ליקויים בתהליך התכנון בצבא. הדוח מצביע על כך שתהליך התכנון מתנהל בכלים שאינם מבטיחים מיצוי מיטבי של המשאבים העומדים לרשות צה"ל. הדוח מפרט: לא קיימות מתודולוגיית תכנון מעודכנות והוראת תכנון כלל-צה"לית מקיפה; בסיס המידע החלקי והיכרותו החלקית של אגף תכנון עם כלי התכנון שבידי הגופים מקשים על ניתוח המשמעויות הנובעות מצעדי התכנון המוצעים, והבקרה שאגף תכנון מקיים על תהליכי התכנון של הגופים היא רופפת. כפועל יוצא מכך, דרישות התקציב של מערכת הביטחון לא נשענו על תשתית מספקת. מבקר המדינה ממליץ למטכ"ל לעדכן את מתודולוגיית התכנון של צה"ל ולהסדיר את תהליך התכנון המתקיים במטכ"ל בהוראה כלל-צה"לית. הדוח ממליץ לחזק את יכולות הניתוח והבקרה שבידי אגף תכנון.
הכשרת הקצונה הבכירה הדוח מגלה ליקויים, חלקם חמורים, בשלושת הגופים המכשירים את הקצונה הבכירה בצה"ל - המב"ל (המכללה לביטחון לאומי - נ.י), המלת"ם (המכון לחקר תורת המערכה - נ.י) ותוכנית "מפנה" (תוכנית הכשרה לקצונה הבכירה - נ.י). במב"ל נמצאו ליקויים חמורים ובהם בעיות בתפיסה הנוגעות לכפיפותה, לייעודה ולסגל המדריכים שבה. הדוח גילה גם היעדר סדרי בקרה ופיקוח נאותים וסדרי מינהל לא תקינים, וכן דפוסי התנהלות ערכית מדאיגים. גם במלת"ם נמצאו ליקויים חמורים שאינם עולים בקנה אחד עם סדרי מינהל תקינים. גם בתוכנית "מפנה" נמצאו דפוסי עבודה לקויים.
הדוח מצא כי שיעור ניכר מסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל אינו עובר את ההכשרות המחייבות. הכשרת הקצונה הבכירה נפגעת בשל הליקויים שפורטו והדוח טוען שמצב זה טומן בחובו סכנה של היעדר שפה מקצועית משותפת וברורה ההכרחית לניהול הצבא. ההמלצות הן, בין השאר, לקבוע מדיניות צה"לית בנוגע להכשרת הקצונה הבכירה ולעגנה בפקודות הצבא, לבחון את ייעוד המב"ל ואת תוכנית הלימודים שלו ולהרחיב את היקף ההתקשרויות בדרך של מכרז ולצמצם ככל הניתן את היקף ההתקשרויות בפטור ממכרז.
כוחות מג"ב הפעלתם הקבועה של שוטרי מג"ב למשימות בשטחי ישראל אינה מעוגנת בתשתית חוקית הולמת. ברבות השנים נוצר טשטוש הולך וגובר בין תפקידי שוטרי מג"ב לבין תפקידי חיילי צה"ל בתחומי הלחימה הצבאיים. כך מעלה הדוח. עוד עולה כי חלק מההחלטות להפעלתם ולבנייתם של כוחות מג"ב תחת פיקוד צה"ל התקבלו בעיקר נוכח צרכים מבצעיים דחופים שעלו והשתנו ברבות השנים. הדוח מציין, כי אין סיכום עקרוני של צורך מבצעי מעודכן ואין גם תוכנית פעולה רב שנתית לבניין כוח זה למשימות צה"ל. הקושי לטפל ביסודיות בליקויים נובע ומושפע גם מבעיות הנוצרות כתוצאה מחילוקי הדעות בין צה"ל למשטרת ישראל, בנוגע לתחומי האחריות של בניין כוח זה.
מבקר המדינה קובע, כי על משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, צה"ל, משטרת ישראל ומג"ב לפעול במשותף כדי ליצור תשתית חוקית הולמת להפעלת כוחות מג"ב. בנוסף, יש לסכם צורך מבצעי מעודכן להפעלת כוחות מג"ב לצורכי צה"ל.
הסרת לוחות אזבסט וטיפול בנפקדים ועריקים למרות שאזבסט מוגדר כחומר מסוכן לבריאות ואף הוכח כמסרטן בבני אדם, צה"ל טרם השלים את פרויקט הסרת האזבסט מבסיסיו. מבקר המדינה מציין, כי הוא רואה בחומרה את הסחבת בהסרת לוחות האזבסט. וזאת למרות שפרויקט הסרת האזבסט בצה"ל החל כבר ב-1998.
באשר לתופעת הנפקדים והעריקים בצה"ל, אשר גורמת להפסדים כלכליים כבדים, ממליץ משרד מבקר המדינה לצה"ל לבחון את יכולתן של היחידות לממש את ההוראות שנקבעו בהסדר החדש שפורסם בצבא ואת התועלת המופקת מהמשאבים שמשקיעות יחידות להשבת הנפקדים. כמו כן, ממליץ המבקר לבדוק את הסיבות לאי-הרישום הפלילי של מקרי העריקות ולפעול לתיקון הליקויים שעלו בתחום זה.
הטיפול בטרדות מיניות ממצאי הדוח מצביעים על ליקויים במימוש מדיניות צה"ל בטיפול בהטרדות מיניות. ליקויים אלו באים לידי ביטוי בעיקר במשכי הזמן הארוכים של הטיפול שנעשה במשטרה הצבאית החוקרת, במפצ"ר (מפקדת פרקליט צבאי ראשי - נ.י) ובבתי הדין הצבאיים בתיקי תלונה על הטרדות מיניות.
לדברי הדוח, הסחבת הזו גורמת לעינוי דין למתלוננות ולנאשמים, ולכך שבחלק מהמקרים המתלוננות משתחררות מצה"ל עוד בטרם הסתיים הטיפול בעניינן. עוד נאמר, שהשיפוט בדין משמעתי בהליך הפיקודי נעשה על-ידי קצינים שאינם מוסמכים לשפוט בתיקים של הטרדה מינית, והמפקדים אינם מתייעצים עם פרקליט צבאי בדבר הטיפול בתלונות.
התגלו גם ליקויים בסדרי הבאת קצינים ונגדים בשירות קבע שהורשעו בעבירות של הטרדה מינית בפני הוועדה להתרת התחייבות להמשך שירות קבע. מבקר המדינה ממליץ לקצר את משך הטיפול בתלונות, להגביר את הפיקוח על עבודת קציני השיפוט ולבחון את הכשרתם. בנוסף ממליץ המבקר לנקוט צעדים כדי לאכוף את ההוראות לגבי קיום פעולות הסברה בצה"ל בנושא הטרדות מיניות.