הפאנל המרכזי בכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים, בהנחיית הכלכלנית הראשית של הרשות, מירב בארי, נערך תחת הכותרת "זיקות כלכליות בין מתחרים", ובהשתתפות הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, עו"ד דוידה לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים ופיסקליים, איש העסקים יצחק תשובה, ויוסף אקרמן, יו"ר קבוצת אלביט מערכות הדמיה.
תשובה, שאינו מורגל בפאנלים מסוג זה, פתח בכך שאמר כי הוא חש כבוד להשתתף בו. לדבריו, הוא הופתע מההזמנה, ואמר שהוא מקווה כי עד לסיום הפאנל גם הוא יבין בהגבלים עסקיים. עם זאת, תשובה ניפק אמירות חשובות בכל הנוגע לאפשרויות של מתחרים לשתף פעולה ביניהם, ובד בבד להתחרות. תשובה גנב את ההצגה כאשר אמר כי "בז"ן אשדוד נרכשה במחיר גבוה במיליארד שקל מעל מחירה הסביר".
בתום הפאנל מיהר תשובה להסביר כי דבריו לא כוונו כלל כביקורת על צדיק בינו והעסקה שביצע. "הרי גם אני הצעתי מחיר גבוה שהיה רק בכ-50 מיליון שקל נמוך מזה שלו. מבחינתו הוא עשה עסקה טובה, ואני בירכתי אותו. הוא מסתכל לטווח הארוך, בצדק מבחינתו. גם אני חשבתי שכדאי לי החזיק בבית זיקוק", הסביר, ונימה של צער נשמעה בקולו על ההפסד. תשובה הסביר כי דבריו בפאנל נאמרו כדוגמה לכך שחברות הדלק ידעו לשתף ביניהן פעולה במשך שנים במסגרת חברת פי גלילות, ובאותה מידה להתחרות ביניהן באופן חריף ביותר ברכישת בתי הזיקוק אשדוד, עד כדי תשלום מחיר גבוה כל כך עבורם.
לדברי תשובה, ישנן דוגמאות רבות נוספות לשיתופי פעולה בין מתחרים, שלא פגעו בתחרות. "בנקים בכל העולם מקימים קונסורציומים ונותנים אשראי ללקוח, ובאותה שעה מתחרים בקשיחות על אותו הלקוח". כלומר, לא כל שיתוף פעולה גורר אחריו פגיעה מיידית בתחרות. ניסיוני מלמד שבעסקות עתירות סיכון, חברות מעוניינות לחלוק אותו ביניהן. הדברים נכונים לכל העולם, וגם לישראל. תשובה הוסיף כי "80% מהתפוקה של פז בבז"ן ייצרכו על ידה. הכמות שתישאר מבז"ן אשדוד לשאר השוק היא אפסית. התוצאה היא שיוותר בישראל מונופול בזיקוק דלקים, הוא בז"ן חיפה, והתחרות תיפגע. מחירי הדלקים יעלו, השירותים יירדו ויהיה צורך למצוא תחרות אלטרנטיווית לבית הזיקוק בחיפה.
"הדרך ליצור תחרות תהיה או בהקמת בית זיקוק חדש, אפשרות שאינה מעשית, או ביבוא. כדי לייבא יש להביא מיכליות של 30 אלף טון. שום חברה בארץ לא יכולה להביא לבדה כמות כזו, ולכן יהיה צורך לאחד כוחות. איחוד כוחות כזה הוא מבורך בעיני. בנוסף, על המדינה לדאוג גם למקומות לאחסון דלקים. אני לא אומר שזה צריך להיות בפי גלילות. זה יכול להיות גם בנגב. אבל אם מביאים דלקים באונייה, צריך שתהיה אפשרות גם לאחסן אותם".
עוד התייחס תשובה למכרז למכירת גז טבעי לחברת החשמל. "גילינו תגלית גדולה של גז, ואז מצרים נזכרה שגם היא רוצה למכור גז לחברת החשמל. היתה תחרות במכרז, והמחיר שהתקבל הוא מהנמוכים בעולם. חברת החשמל חוסכת סכומי עתק מדי שנה בכך שהיא רוכשת מאתנו".
תשובה סיים את דבריו בפאנל בדברים ממלכתיים "שאינם על סדר היום", לדבריו. "אני מתפלל שכולנו יחד נשתף פעולה לטובת מדינת ישראל ולטובת התחרות. שאלוהים יברך את כולכם", אמר.
בגישתו של תשובה צידד יוסף אקרמן, נשיא קבוצת אלביט מערכות אקרמן הדגיש בדבריו כי ישנם שווקים שאינם מתנהגים לפי כללים רגילים. "בהיותי חלק מהציבור הרחב, אני רוצה לברך על חוק ההגבלים העסקיים ואת מי שאוכף אותו. עם זאת, יש מגזרים שאינם מוכרים לציבור, אלא יש להם לקוח אחד בלבד. למשל למשרד הביטחון יש ריבוי ספקים, שהוא הלקוח היחיד שלהם. אי אפשר לקחת תיאוריות שמתאימות לציבור לקוחות, וליישם אותן על מקרה כזה. במקרים אחדים ישנם לקוחות שמצוידים בסוללות של עורכי דין. לא ניתן להוות לקוחות מתוחכמים כאלה ללקוחות רגילים.
"כאשר יש לקוח יחיד, הסיכון הגלום בכניסה לשוק גדול מאוד. לכן אנו רואים קבוצות שבונות מיזם משותף כדי ללכת יחד. הסיכון הוא רב, שללא ההליכה המשותפת אף אחת מהמשתתפות לא תוכל להרים אותו לבדה. במצב כזה או שהולכים יחד או שלא הולכים בכלל. כלומר, מיזמים משותפים במקרה כזה רק מגבירים את התחרות. בשוק הביטחוני אנו פועלים מול חברות זרות גדולות, שמשתפות פעולה ביניהן. הטבע שלנו הישראלים הוא לא לשתף פעולה. אנחנו לא מבינים שאם לא נשתף פעולה לא נזכה בפרויקטים".
רונית קן השיבה לדבריו של אקרמן. לדבריה, "דיני התחרות לא מניחים כללי משחק חדשים במצב של מונופסון (קונה יחיד - אב"י). אני לא חושבת שזה נכון שכללי המשחק משתנים במצב כזה. גדול ככל שיהיה, קיום התחרות חשוב גם למונופסון. תחרות מאפשרת למשתתפים בה חדשנות והצעת פתרונות חדשים. המשמעות של ויתור על התחרות היא מרחיקת לכת", אמרה. "אנו מסתכלים על כל מבנה חדש בפני עצמו. בוחנים כל ענף ואת מידת התחרות בו. מהם נתחי השוק בענף? מה ההיסטוריה התחרותית בו? לעתים לכל שותף במיזם יש נתחי שוק מצומצמים, ובכל זאת אנו נבחן את התחום מבחינה מהותית", אמרה קן.
קן הסכימה כי לא כל שיתוף פעולה בין מתחרים פוגע בתחרות, וכי יהיו מצבים מיוחדים, עתירי השקעה והון, שבהם אי קיום מיזם משותף יוריד את האפשרות התחרותית שהוא מגלם מסדר היום. "אני חייבת לציין כי במקרים רבים זה מה שהחברות טוענות בפנינו, שכל גורם בנפרד אינו יכול להרים את המיזם. על כן אנו נדרשים לבדיקה מדוקדקת. האמנם כך? האמנם אין חלופות אחרות? האם ישנם שותפים אפשריים שאינם ישראלים? אנו יוצאים תמיד מנקודת הנחה שהאמת נאמרת, אך צריכים להיות בקיאים מאוד בפרטים הכלכליים, בטרם אנו מאשרים שינויים שעלולה להיות להם משמעות רבה על מבנה השוק".
דוידה לחמן-מסר הצטרפה לביקורתה של קן על אקרמן. לדבריה, דבריו "היו נכונים אילו התחרות נועדה אך ורק להורדת מחירים. אבל התחרות לא נועדה בשביל זה. התחרות היא, בין היתר, כדי לעודד יצירתיות, להגדיל את היצע המוצרים בשוק, ושיתופי פעולה פוגעים בהיצע המוצרים. כך שלמרות שנראה כי ניתן להסיר מגבלות, אנו נמצא את עצמנו מול מוצר אחד וחברה אחת והציבור יינזק".
