נושא בתי ספר המיועדים לתלמידים הבאים מבתים תורניים ברמה גבוהה עמד בשיעור שמסר לאחרונה הרב
אברהם שפירא. ראש ישיבת "מרכז הרב" נדרש לחששן של חלק מנשי האברכים שבפניהן דיבר, להשפעה שלילית שעלולים לגרום תלמידים הבאים מבתים ברמה תורנית פחותה.
הרב שפירא דחה על הסף את ההבחנה שעושים בין התלמידים, והסביר כי המסורת החינוכית מקדמת דנא הייתה כי לכל בית ספר עירוני, התקבלו ילדים שגרים בעיר מבלי לבדוק בציציותיהם ובציציות הרמה הדתית של הוריהם. לדבריו, המצווה היא לחנך. "מצווה לחנך ילדים שהם יהודים, ואין מצווה לחנך יחסניים. האם כך אתן מקפידות שבאות לכיתות שלכן רק תלמידות יחסניות?! כל אחד צריך להביא תעודה מאבא שלו ומאימא שלו כי יכול להיות שהאבא יחסן גדול והאימא היא לא כל-כך יחסנית גדולה?! דנים על אופי של דת, שומרי דת או לא, אבל ביה"ס לצדקניות וצדיקים שמעתם על זה?? בית-ספר מיוחד לצדיקים וצדקניות! ומי שבא, ואבא שלו לא צדיק - לא יקבלו?!", הביע פליאה בפני השואלות.
הרב, המוכר כאחד מגדולי התורה הבכירים של הציבור הדתי-לאומי, נדרש לשאלת ההתנגשות שעלול להיווצר בין החינוך בבית לזה של בית הספר. הוא הודה שהנושא אכן מהווה בעיה, אך "בית ספר, תפקידו לחנך כמו שצריך".
אשת אחד האברכים ירדה לפסים מעשיים, ושאלה כיצד עליה כהורה לבחור מוסד לימודים לבתה, כאשר עומדות בפניה שתי ברירות: בית ספר של צדקניות ובית ספר מעורב. הרב שפירא חזר על העיקרון המנחה המתנגד לאליטיסטיוּת, ואמר: "מצווה לחנך בנים ובנות; לא רק של רבנים ולא רק של עשירים - בנים ובנות של ישראל. יש מצוה לחנך. יכול להיות שיש בתי ספר שמחפשים שתלמידות יהיו עילויות [מלשון עילוי, ע.י.] הם מחפשים כשרונות; יש בתי ספר כאלו... עילויות זה פגם גדול. המחנך צריך לחנך שיהיו יהודיות".
חתך התלמידים שיש לקבל לבית-ספר אף הורחב על-ידי הרב שפירא, וקיבל תיחום רק כאשר הגיע הדבר לתלמידים המגיעים מבתים אנטי דתיים: "...אם יש בית שהוא אנטי דתי אז ודאי לא יקחו תלמיד זה. אבל אם יקבלו לבית הספר בנים של רבני עיר, אבל בנים של רבני שכונה לא, איך זה ייראה?".
אחת הנשים שאלה מה לעשות כאשר יש במציאות בית ספר טוב ומולו בית ספר פחות טוב. הרב שפירא השיב בתגובה כי הגדרת המילה טוב נקבעת למעשה על-פי "טיב" ההורים והדרישה לתלמידים "יחסנים". "זה אנטי חינוכי! במסורת ישראל לא היה כך. חייבים לחנך בן של יהודי ויהודייה", אמר כשהוא שולל כל את ההגדרה באופן גורף.
הרב הישיש בן ה-96 הוסיף גם נופך אישי לדבריו, וסיפר כי "בזמני לא היה דבר כזה. אני למדתי עוד לפני שהיה בית-ספר ציבורי, אני למדתי אצל מלמד פרטי - ר' אליהו סולומון. הוא לא הקפיד... נכון, אשתו הייתה מקפידה שישלמו שכר לימוד... אבל לא היו מקפידים על יחסנים. כל הדיבור הזה לדעתי מאוד מיותר, מה שאדם צריך להוכיח שזה בית יהודי נורמלי. זה הכל".
