'ועדת בייקר-המילטון', אשר בחנה את האסטרטגיה האמריקנית בעירק, הגישה (ד', 6.12.06) את מסקנותיה לנשיא בוש. הדוח ממליץ לממשל האמריקני לפעול לקידום מו"מ ישיר בין ישראל לסוריה ולפלשתינים. בנוסף, ממליץ הדוח על פתיחת מגעים אמריקנים עם אירן וסוריה – התומכות במורדים בעירק, ואחראיות לערעור היציבות במדינה. המלצה נוספת: שינוי הייעוד של הצבא האמריקני בעירק, מכוחות לוחמים לכוחות המסייעים לצבא עירק ומגינים עליו, דבר שיאפשר את נסיגת הכוחות מעירק עד לתחילת שנת 2008.
הוועדה קושרת בין הסיכוי להשיג יציבות פוליטית בעירק לבין מו"מ מדיני בין ישראל למדינות ערב. לטענתה, צריך הממשל "לחדש את המחויבות האמריקנית לתהליך שלום ישראלי-ערבי נרחב בכל החזיתות: לבנון, סוריה ולחדש את מחויבות הנשיא בוש משנת 2002, לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים' עבור ישראל והפלשתינים. המחויבות האמריקנית חייבת לכלול שיחות ישירות בין ישראל לבין לבנון, הפלשתינים וסוריה".
הדוח קורא למעורבות אמריקנית לטובת ישראל במו"מ הישראלי-סורי. עוד מצוין, כי הסכם בין הצדדים חייב להתבסס על החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338 ועל העיקרון של 'שטחים תמורת שלום'. יתרה מכך, הוועדה נוקבת בנושאים לדיון במו"מ, ביניהם: הפסקת התמיכה הסורית בחיזבאללה; הפסקת משלוחי הנשק מסוריה לחמאס; דרישה מהסורים להפעיל את השפעתם על החיזבאללה והחמאס על-מנת להביא לשחרור שלושת החיילים החטופים; הכרה סורית בהחלטת מועצת הביטחון 1701.
הדוח מסכם: ישראל צריכה לסגת מרמת הגולן כשהיא מקבלת התחייבות אמריקנית, שיתכן ותכלול הצבת כוח רב-לאומי לאורך הגבול, הכולל חיילים אמריקנים, במידה ןשני הצדדים ירצו בכך".
בנוסף, המליצה הוועדה לממשל לפתוח במגעים דיפלומטים ישירים עם אירן וסוריה, לנוכח העובדה "שיש ביכולתן להשפיע על המצב בתוך עירק ולאור העובדה שאין הן מעוניינות בהידרדרות המצב בעירק לכדי כאוס".
הוועדה ממליצה על שינוי הייעוד של הצבא האמריקני בעירק, מכוחות לוחמים לכוחות המסייעים לצבא עירק ומגינים עליו. "הייעוד העיקרי של כוחות ארה"ב בעירק חייב להתקדם לקראת תפקיד של כוח מסייע לצבא עירק". בדוח נאמר, כי "הממשלה העירקת תהיה זקוקה לסיוע אמריקני למשך תקופה מסוימת, בעיקר בתחום האחריות הביטחונית. עם זאת, אסור שארה"ב תישאר מחויבת להחזקת מספר רב של חיילים בעירק לתקופה בלתי מוגבלת".