לכל ילד יש את הסביבה בה הוא גדל, הסביבה המעצבת והבונה את אישיותו כפי שתתפתח בעתיד כתצרף המורכב מחוויות הילדות שצבר. כך למשל ישנם ילדים הגדלים בסביבות מחבקות ומפנקות יותר, וישנם כאלה שפחות. המסגרת הנורמטיבית הטבעית לילד בגיל תשע או עשר היא מסגרת בית הספר, בה הילד מתחנך ורוכש השכלה בסיסית שתוביל אותו בעתיד. ילדים שאינם נמצאים במסגרת זו נשאבים בדרך כלל לעולם הפשע ו"הכסף הקל", ומשם דרכם להסתבכויות שונות ומשונות קצרה מאוד.
"ילדי השוק" הם ילדים המתחנכים במסגרת חיי השוק. מדובר בכמה ילדים העובדים במספר באסטות בשוק בתת-תנאים, תוך ניצולם - פיזית וכספית. על-פי הערכה גסה של אחד מפקחי השוק, מדובר בכמה עשרות ילדים כאלה.
על-פי עדויות שאספנו, רוב הילדים הללו באים מבתים בהם הפרוטה אינה מצויה, ויש להם חוסר גדול במצרכים בסיסיים. את החוסר הזה הם מוכנים להשלים בכל מחיר ובכל עבודה, גם אם זו גורמת להם לברוח מבית הספר לשם כך. ובלבד שיהיה קצת כסף לאוכל, ואולי אפילו לעזור בבית.
תחקיר שערך העיתון "השבוע בנתניה" חושף תופעה רחבה של ניצול קטינים לעבודות בשוק העירוני, תוך מתן שכר זעום והעסקה במשך שעות רבות מעבר למותר, כאשר חלקן בא במקום שעות בהן היו צריכים הילדים להימצא בבית הספר. הילדים שמצאנו עובדים בשוק היו בני תשע ועשר, כשאת ההוראות הם מקבלים משלושה פקחי עיריה העובדים בשוק. בשיחה שניהלנו עם אחד הפקחים, סיפר הפקח: "אין לנו מה לעשות, יש פה מלא ילדים קטנים, שחלקם עובדים ברשות הוריהם וחלקם לא. אנחנו לא יכולים לעשות דבר בנידון".
האמנם? מהמועצה לשלום הילד נמסר בתגובה לסוגיית אחריות הפקחים: "אמנם פקחי העיריה אינם האחראים הישירים על עבודת ילדים, ולשם כך קיימים פקחי היחידה לאכיפת חוקי ועבודת נוער במשרד העבודה, אולם אלה אינם חוקרים, ואת המידע חייבים להעביר אליהם פקחי העיר הנתקלים בתופעה חמורה מאוד, כפי שהיא מצטיירת מן הטענות. פקחי העיריה חייבים לדעת את החוק האוסר חד-משמעית את העסקתם של ילדים מתחת לגיל 15 בעת תקופת הלימודים וילדים בני 14 בתקופת החופש הגדול. כך שלכאורה מתבצעת כאן עבירה חמורה על החוק".
