אחד מדוברי תנועת חמאס משבח את המחבלת הפלשתינית המתאבדת פאטמה אל-נג'אר שפוצצה את עצמה סמוך לחיילי צה"ל ברצועת עזה.
במאמר בבטאון החמאס 'אל-רסאלה', אשר תורגם על-ידי מכון ממר"י, שיבח עבד אל-לטיף אל-קאנוע את ההתנגדות כאמצעי לשחרור פלשתין "מן הים עד הנהר" וקרא לבצע פיגועי התאבדות בלב ישראל. במקביל מביע חבר המועצה המחוקקת מטעם החמאס, ד"ר מחמד אל-שהאב, את עמדותיו וחזונו: מה יקרה אם מיליוני מאמינים יעשו פיגוע התאבדות כפי שעשתה אל-נג'אר.
להלן תרגום של המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י) של קטעים מן המאמרים שהתפרסמו בביטאון החמאס, "אל-רסאלה":
עבד אל-לטיף אל-קאנוע כתב: "כמה נערצה היא האישה הפלשתינית כשהיא נפרדת מבניה בצאתם לג'יהאד למען אללה. היא משלבת דמעות ביללות שמחה בעת ובעונה אחת כדי לטעון בביטחון מול העולם כי היא האישה היחידה שיש לה רצון אמיתי ותחושות משולהבות. כמה נפלאה היא [האישה הפלשתינית] כאשר היא מצטרפת לשוחת ההתנגדות ומוסרת את נפשה בזול למען אללה תוך הקרבה לשהידים, לאסירים ולפצועים.
פאטמה אל-נג'אר, 'אום מחמד', בת 72 [כך במקור], מוסרת הנפש מגדודי עז אל-דין אל-קסאם, שרטטה בדמה הזך והטהור את הנאמנות להתנגדות, לשהידים, לאסירים ולפצועים ואת הדבקות בעקרונות ובזכויות. היא הצדיעה והביעה נאמנות לראש הממשלה הפלשתינית, אסמאעיל הנייה, ולמפקד [גדודי עז אל-דין] אל-קסאם, מחמד אל-דיף, כפי שצוין בצוואתה. האישה הפלשתינית הזאת, אם המקריבות את נפשן, פאטמה אל-נג'אר, הצליחה להתוות בדמה ובגופה את דרך התפארת והכבוד. מוסרת הנפש, הסבתא, אום מחמד, היא בעלת רקע מרשים של ג'יהאד והקרבה באינתיפאדה הראשונה. היא ילדה גברים שגם להם רקע של ג'יהאד כמוה. ביתה, שגרו בו למעלה מעשרים נפשות, הפך למעון ולמקלט ללוחמי הג'יהאד ולמבוקשים...
יום חמישי, עשרים ושלושה בנובמבר [2006], היה ליום היסטורי בחיי העם הפלשתיני ונקודת מפנה של ממש בג'יהאד של העם הפלשתיני. האישה המתקוממת הזאת התנהגה כגבר, הצטיידה בחגורת נפץ במרכז גופה והתקדמה לעבר קבוצת חיילים... היא הפכה לסבתא הפלשתינית הראשונה, מגדודי עז אל-דין אל-קסאם, שמסרה את נפשה.
בפעולת הגבורה שלה שיגרה אום מחמד מסר ברור, לכל אלה הקוראים להכיר בישראל, שכעם מדוכא ומקופח, זקנים, נשים, נערים וטף ואפילו עוברים בבטן אימם, איננו יכולים להכיר... נהיה כולנו פצצות זמן אנושיות שיתפוצצו בלב הישות הציונית הפושעת. מסר לכל מי שטוען כי ההתנגדות וטיליה אינם יעילים ומרפה את ידי אנשי ההתנגדות, שהעם הפלשתיני כולו בכל מרכיביו, קבוצותיו והגילים שלו מתקבץ סביב ההתנגדות, מריע לה וללוחמי הג'יהאד. איננו יכולים לוותר על ההתנגדות.
הטקטיקות האחרונות שנקטה אותן ההתנגדות בצפון עזה, דוגמת פעולת הנשים שהקריבו עצמן בעת המצור (על החמושים ועל המבוקשים שמצאו מחסה במסגד), דוגמת המגן האנושי (ההימצאות בבתים המיועדים להריסה כדי למנוע את הפצצתם) ודוגמת פעולתה של אם מוסרות הנפש – כל אלה הם הוכחה ברורה שהעם הפלשתיני מתלכד סביב ההתנגדות וסביב לוחמי הג'יהאד ומאמץ את ההתנגדות כאופציה אסטרטגית לשחרור פלשתין מן הים עד הנהר".
במאמר אחר כתב חבר המועצה המחוקקת מטעם החמאס, ד"ר מחמד שהאב: "דמיינו בנפשכם יחד עמי, מה יקרה בעוד שנים מעטות כאשר יחליטו מיליוני מאמינים ומאמינות לפרוץ את (מחסום) האימה ויגיחו אל ההתנגדות, אל הג'יהאד ואל מסירת הנפש בפלשתין, כפי שעשתה אם המקריבות את נפשן, אום מחמד? מה יהיה גורלם של הכובשים? הרי הם רק גזלנים ושודדים ואין להם בארץ הזאת היסטוריה , תרבות או שורשים. ההחלטה הטובה ביותר שיוכלו להחליט היא לארוז את מזוודותיהם ולהיעלם מאתנו".