14 פלשתינים נהרגו, 114 נפצעו ו-7 בתים נפגעו בעקבות השימוש בנוהל זרוע נטויה, בין החודשים נובמבר 2005 לנובמבר 2006. כך אמר סגן שר הביטחון, אפרים סנה, בתשובתו לשאילתא שהגישה יו"ר סיעת מרצ-יחד, ח"כ זהבה גלאון בסוגיית נוהל שכן.
לטענתה, לאחר פסילת נוהל שכן ולאחר פסילת נוהל אזהרה מוקדמת, מפעיל צה"ל בשטחים נוהל חדש הנקרא זרוע נטויה ולטענתה, חוץ משם הקוד דבר לא השתנה והפלשתינים מגינים בגופם על חיילי צה"ל הנכנסים לבתים ומחפשים אחרי חשודים בפעילויות טרור.
בתשובה אמר סגן שר הביטחון, אפרים סנה, כי שיטת הפעולה על-פי נוהל זה "באה לידי ביטוי באמצעות כיתור המבנה, בכדי למנוע הימלטות מבוקשים, הוצאת תושבי הבית על-ידי כריזה או על-ידי הקשה בדלת ואם יש צורך, מבוצע גם חיפוש בבית ותחקור... הפעלת לחץ מתבצעת במקרים שבהם קיים חשד מבוסס כי במבנה שוהה מבוקש חמוש ומסוכן, ורק לאחר שמוצו כל האמצעים הבלתי פוגעניים".
עוד אמר כי "לצערנו, לעתים מסתיימות פעילויות מסוג זה באבידות בנפש ובנזק למבנה. לעיתים קרובות נובע הדבר מפעילות עוינת חשודה מצד הנפשות השוהות במבנה, לרבות ירי לעבר כוחות צה"ל או התבצרות של המבוקש בתוך מבנה. חשוב לציין כי היענות האזרחים הפלשתינים לצאת מהמבנה בשעת הכריזה הראשונה יכולה להביא לצמצום הסיכון והפגיעה".
ח"כ גלאון השיבה, כי "השימוש של צה"ל בנוהל זרוע נטויה הוא ניסיון לעקוף את בג"צ שביטל את הנהלים שקדמו לו: נוהל אזהרה מוקדמת ונוהל שכן. שינוי שם הנוהל אינו משנה את העובדה שצה"ל ממשיך לעשות באוכלוסיה הפלשתינית שימוש כמגן אנושי. מדינה מתוקנת צריכה להגביל את עצמה גם במאבקה כנגד טרור".
לטענתה, "אין ספק שיש להגן על הביטחון ולעצור מבוקשים. בפעולה זו יש להגן על חייהם של החיילים וגם על חייה של האוכלוסיה האזרחית, שאין זה מוסרי להעמידה בקו האש".