ועדות החינוך, התרבות והספורט ומעמד האישה, קיימו היום (ד', 13.12.06) ישיבה משותפת בנושא אלימות מינית במערכת החינוך בהשתתפות שרת החינוך.
בישיבה הוגש דוח פעילות מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בשנת 2005 בו נמסר כי למרכזי הסיוע הגיעו 33,424 פניות מתוכן 8,970 פניות חדשות. ברוב המקרים הפגיעות מתרחשות בבית על-ידי אנשים מהסביבה הקרובה. עד גיל 12 היו 4,500 פניות, 60% מתוכן על גילוי עריות. בגילאי 18-13, הדיווחים הם יותר על מעשי אונס. 80% מהפוגעים הם אנשים מוכרים, כ-42% בבית ו-17% במוסדות החינוך. בגילאי 18-13, 30% מהפניות היו על תקיפה של אנשי צוות ההוראה ו-13% ע"י חבריהם בבית הספר.
כמו כן, נמסר כי רק 20% מהפונים למרכזי הסיוע מתלוננים במשטרה. מנתוני המשטרה עולה, כי 744 תיקים נפתחו לפוגעים קטינים. קיימת עלייה של 18% מהשנה שעברה במספר התיקים שנפתחו לפוגעים קטינים בתוך מערכת החינוך.
מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, טל קרמר, אמרה כי "מרכזי הסיוע מבקשים להתחיל בהעברת הסדנאות בבתי הספר בצורה שיטתית ומסודרת ולאורך זמן, ולא רק לאחר שמתגלה הפגיעה. בנוסף, יש לדאוג להכשרת מורים לזיהוי ואיתור התלמידים הסובלים מהתופעה ולהתמודדות עימה".
שרת החינוך, יולי תמיר, טענה כי "המקום להתחיל את העלאת המודעות הוא בהכשרת המורים, ובכוחות משותפים, נוכל להפוך את הנושא לקורס חובה בהכשרה. בבתי הספר יש מערך טיפול ראשוני, שתקצובו לשנה הבאה גדל, ויתרונו בכך שנועד לטפל בפגיעות הקלות יותר-אך שלא כדאי להתעלם מהן".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, ח"כ גדעון סער, הסכים עם השרה. "מהנתונים עולה, כי מרבית מקרי התקיפה מתבצעים בטריטוריה הביתית ובבתי הספר, במקומות הבטוחים לכאורה, וע"י אדם מוכר. נתון זה מצביע על התפקיד האדיר של מערכת החינוך במניעת התופעה". לעומטו, טען ח"כ יצחק אהרונוביץ' כי "המספרים לא אמיתיים, ויש אחוזים גבוהים שבכלל לא מגיעים להתלונן. אני מבקש לדעת מה עושה משרד החינוך במקרים בהם אנשי החינוך הם התוקפים, ומה עונשם".
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה ש"תקיפה מינית היא קץ החיים הנורמטיביים. אני מציעה למערכת החינוך להיעזר במרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, שלהם הניסיון המוכח בתחום זה". וח"כ נדיה חילו (עבודה) אמרה כי "בנושא הפגיעות בתוך המשפחה, יש קשר שתיקה והתופעה ידועה לכל גורמי הטיפול".
