עו"ד דיינה הר אבן, מומחית בדיני משפחה, הגישה (יום א, 17.12.06) עתירה לבג"צ כנגד שר המשפטים, מועצת הרבנות הראשית והוועדה למינוי דיינים במטרה להורות להם לקבוע שדיין המכהן בבית דין רבני יהיה חייב להוכיח, בין יתר "התכונות העיקריות הנבדקות ונשקלות לגבי מועמד" כי הינו בעל השכלה משפטית, נושא בתואר בוגר במשפטים מטעם מוסד אקדמי מוכר, ועבר התמחות או השתלמות בתחום דיני המשפחה. כללי מינוי הדיינים מפורטים בסדרי העבודה של הוועדה למינוי דיינים משנת 1997.
כידוע, לבית הדין סמכות בלעדית בענייני נישואין וגירושים של יהודים בישראל. עם זאת, לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לבית הדין לענייני משפחה בעניינים אזרחיים. בית הדין יכול לכרוך להחלטותיו הכרעות שעניינן כרוך מעצם טבעם בתביעת הגירושין, בהם ענייני מזונות ורכוש. את הכרעותיהם מקבלים בתי הדין הרבניים על-פי מערכת הדינים העברית הדתית, אך הם גם מחויבים להלכות שקיבל בית המשפט העליון ולחקיקה האזרחית.
לא פעם מגיעים הדיינים הדתיים לתוצאות שונות מאלו שמתקבלות בבתי המשפט לענייני משפחה. עו"ד הר אבן טוענת בעתירתה כי בשל העובדה שהדיינים היושבים בדין בבתי הדין הרבניים אינם מכירים את החקיקה והפסיקה האזרחית הרלוונטית, במקום שהינם מצווים לפסוק עפ"י דין זה וליישמו בעניינים הנידונים בפניהם, תוצאת השיפוט הדתי שונה, לעיתים מזומנות, מהותית, מתוצאת השיפוט האזרחי.
בבקשתה כתבה הר אבן כי פסיקותיו של בית המשפט העליון, עושות את כל הניתן כדי לנסות ולהשריש בתודעת מערכת המשפט הדתית, את עקרונות העל של יסודות משפט המדינה. "ואולם, פסיקות אלה נופלות לא אחת, על אוזניים ערלות, ואם נודה על האמת הן זוכות, לעיתים, להתנגדות נחרצת מצדן של ערכאות השיפוט הדתיות, העושות את הניתן מצדן על-מנת לשמר את ממלכתן, לא פעם, מנותקת מאבני היסוד של השיטה המשפטית המחייבות כל נושא משרה שיפוטית".
לפי עו"ד הר אבן, לא ניתן לצפות מדיין, הנעדר השכלה משפטית, ליישם בפסיקתו את עקרונותיה של שיטתנו המשפטית. לדבריה, כל ניסיון להנחיל לדיינים בבתי הדין הרבניים את הוראות הדין החל, בכל דבר ועניין שהוא בגדר סמכותם, הוא עקר מיסודו, כל עוד הם חסרים השכלה משפטית פורמאלית.
לטענתה, במצב שכזה מתקיימת, הלכה למעשה, הפליה קשה בין אזרחי המדינה הנזקקים לעזרת ערכאות מקבילות. זאת, מבלי שניתנת למתדיינים זכות הבחירה בין הערכאות השונות זו מזו מהותית, שכן כידוע, הדיין נקבע לפי המקום אליו הוגשה הבקשה, ולא תמיד תהיה הסכמה בין הצדדים על דיין זה. לעיתים, אף הצדדים אינם ערים לשוני המהותי הנובע מבחירת הערכאה השיפוטית על ידם.
ממשרד המשפטים נמסר כי העתירה טרם נתקבלה, ועל כן אין באפשרותם להגיב עליה.
