מה משותף לנביחת כלבים, ציוץ ציפורים ואף בכי של תינוק? כל אלה הם הבעת רגשות בסיסיים כמו פחד, שמחה ועוד. מחקר חדש אשר פורסם במגזין Applied Animals Behaviour Science מצביע על כך שמערכת התקשורת הפרימיטיבית עשויה לקשר בין כל היונקים. התאוריה יכולה אולי להסביר מדוע מחקרים קודמים מצאו כי יונקים רבים, ובהם גם בני אדם, מבינים התבטאות של זנים שונים. כך לדוגמא, מחקר במגזין Language Communication הראה כי ילדים קטנים יכולים לזהות רגשות בסיסיים של קוף המקק. כעת מתמקדים החוקרים בנביחות של כלבים, בעזרתו של כלב מסוג רועה הונגרי, אשר נבחנו בשלבים שונים: אגרסיביות, פחד, יאוש, שובבות ושמחה. פרופסור לאתולוגיה באוניברסיטה Eötvös Loránd University שבבודפשט, הונגריה, וצוותו השוו את תשובות המאזינים למאפייני הנביחות וגילו כי שינויים בשלושה צלילים בסיסיים - טון, גובה הצליל והזמן בין הנביחות קובעים כיצד תופסים המאזינים את הנביחות וכיצד הם מתרגמים אותן. באופן כללי צלילים גבוהים עם מרווחים גדולים יותר ביניהם קושרו כאגרסיביים פחות מאשר צלילים נמוכים שנשמעו בתדירות גבוהה יחסית. למחקר המלא במגזין.