"אם לא תוארך ההתקשרות עם בנק יהב בפטור ממכרז, עלולה להתרחש פגיעה נוספת במעמדי המעורער כביכול. הפגיעה במעמדי גילה צולר תיעשה באמצעות עיצומים שתכריז ההסתדרות, מבעלי השליטה בבנק, שתלווה במסע תקשורתי בטענה כי פעולותיי מונעות ממניעים פוליטיים. בעקבותיו יוכלו, לדבריו, אולמרט (מ"מ שר האוצר דאז ) וראש הממשלה שרון לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה את הסכמתו לפיטוריי" - כך נטען במכתב מיום 13 בדצמבר ששיגר החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה, לעו"ד אסנת מנדל ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
במכתב מפורטת עמדתו של זליכה בנוגע לדחיית המכרז על עריכת מכרז על שירותי הבנקאות של בנק יהב. המכתב צורף כנספח לתשובת המדינה לעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"צ שהוגשה אתמול, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות שלא להשהות בשלושה חודשים את פרסום המכרז למתן שירותי בנקאות לעובדי המדינה. כמו כן, התבקש בג"צ להורות לשר האוצר, אברהם הירשזון, להימנע מלטפל בכל עניין הנוגע לבנק יהב ולמנכ"ל, ידידו הקרוב, מיכאל (מיקי) צולר. תשובת המדינה ניתנה בתצהיר מפי מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, שלטענתו הוסמך על-ידי הירשזון לרכז את הטיפול בענייני עריכת המכרז לשירותים בנקאיים, הניתנים כיום על-ידי בנק יהב.
בכר טוען בתצהיר כי הירשזון כלל אינו עוסק בענייני בנק יהב וצולר. לדבריו, למעט פנייה אחת של הירשזון, בה בכר התבקש "להיכנס לעובי הקורה" בעקבות עיצומי עובדי המדינה והחשש כי העיצומים יימשכו ואף יחריפו, הירשזון לא הנחה אותו להורות על דחיית המועד להגשת הצעות למכרז. לטענת בכר, במקרה זה, ובעקבות עיצומי העובדים והחשש להחרפת מאבקם, התעוררה מחלוקת בין שני אגפים במשרד האוצר - אגף החשב הכללי ואגף הממונה על השכר והסכמי העבודה. מצב דברים כזה חייב התערבות של האישיות הבכירה ביותר במשרד, דהיינו מנכ"ל המשרד, שלו התמונה הרחבה והמקיפה ביותר של הדברים. "עמדתי היתה כי לאור העובדה כי בדחיית הליכי המכרז בפרק זמן מוגבל לא יהיה כדי לפגוע, ודאי לא באופן ניכר, בניהול המכרז, ולאור ההשלכות הכלל-משקיות הנלוות להמשך קיומו של המכרז, יש מקום לדחות את המשך הליכי המכרז".
בכר מודיע בתצהירו לבית המשפט העליון, כי המועד המקורי להגשת הצעות במסגרת המכרז הוא 25 בדצמבר. לדבריו, מפאת כבודו של בית המשפט הוא לא הודיע על דחיית המועד לפני קבלת החלטת בית המשפט. כעת, משתגובת המדינה נמצאת בפני בית המשפט, בכוונתו להודיע מחר על דחיית המועד בשלושה חודשים עד ל-1 באפריל 2007.
שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, עיין בתגובת המדינה, החליט כי אין צידוק להוצאת צו ביניים ודחה את הבקשה. לא נקבע מועד לדיון בבקשות לצו על תנאי.
