נשים העובדות בתעשיות מסויימות עלולות לעמוד מול סיכון גבוה יותר לסרטן השד, קובע מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב.
שיעור מקרי סרטן השד עולה בכל העולם, ועלה גם בקרב נשים בישראל, כתבו ד"ר יהודית שחם ועמיתיה בדוח שפרסמו. חשיפה לקרצינוגנים אפשריים בעבודה עשויה להיות אחד הגורמים לעליה, במיוחד לאור העובדה שנשים רבות יותר הצטרפו למעגל העבודה.
כדי להבין טוב יותר את הקשר בין חשיפה במסגרת העבודה לסרטן השד, סקרו החוקרים 326 נשים שחלו בסרטן השד ו-413 נשים שלא סבלו מהמחלה.
נשים שעבדו בתעשיית הטקסטיל או בענף ההלבשה היו בסיכון גבוה פי שניים לפתח סרטן השד מאשר אלו שלא, כתבו החוקרים. בסה"כ, נשים שעבודתם היתה תחת הקטגוריה של "תעשיות שונות" היו בסיכון גבוה פי ארבעה לסרטן.
נשים שהיו בעמדות ניהוליות היו בסיכון נמוך ב-40% לפתח סרטן השד. חשיפה לקרינה מייננת העלתה את הסיכון לסרטן פי חמישה. הקפדה על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ודלה במלח הורידה את הסיכון לסרטן, בעוד נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד היו בעלות סיכוי גבוה יותר לפתח את המחלה.
אנשים העובדים בענף הטקסטיל וההלבשה חשופים בעבודה למספר קרצינוגנים חשודים או מוכחים, כולל אבק כותנה, צבעים, חומרים כימיים הנפלטים מבערה וממיסים אורגניים. מחקרים מצאו גם קשר בין עיסוקים מסויימים, כמו טוויה ואריגה לסיכון גבוה יותר לסרטן השד.
לא ניתן לקבוע מסקנות נחרצות לגבי קטגוריית "תעשיות שונות", כתבו החוקרים, מאחר שהיא כוללת מספר תת קבוצות קטנות של נשים העוסקות בתחומים שונים.
ייתכן והחשיפה לקרצינוגנים בשעות העבודה, במיוחד אלו המחקים מנגנונים הורמונליים, היא בעלת השפעה סינרגיסטית עם סגנון החיים והתזונה.
