סדאם הוצא להורג בתלייה

נשיאה המודח של עירק, סדאם חוסיין (69), הוצא לפנות בוקר להורג (05:00, שעון ישראל). בקשתו המוקדמת להוציאו להורג על-ידי כיתת יורים, נדחתה, והוא הובל לגרדום והוצא להורג בתלייה. ממשלת עירק טרם פירסמה מתי והיכן תיקבר גופתו. על-פי דיווחים שונים, גופתו תיקבר במקום לא ידוע וזאת כדי למנוע מתומכיו, שעודם רבים, להפוך את המקום לעליה לרגל ואת סדאם לקדוש מעונה. בכך בא הקץ לא רק לתקופת משטרו, אלא גם לסמלו של סדאם - כמי שנודע כרודן אכזרי ורוצח המונים, מבני עמו. עם היוודע דבר ההוצאה להורג, יצאו הסונים בחגיגות. השיעים, לעומת זאת, ובמיוחד אנשי מפלגת הבעת', שוקלים עתה צעדיהם. במעמד הדרמטי נכחו מספר אישים מהממשל העירקי, ההוצאה להורג, בתלייה, תועדה. הממשל העירקי הודיע, כי צילומים יפורסמו במועד מאוחר יותר, כדי להוכיח שסדאם מת. ביצוע גזר הדין בוצע דווקא היום, לרגל חג הקורבן. בתו של סדאם פנתה לממשלת עירק, בבקשה לקבל את גופתו ולאפשר להוציאה לקבורה בתימן. מוואפק אל-רובעי, בכיר עירקי שהיה נכח במעמד התלייה, אמר לרשת הטלוויזיה CNN, כי סדאם ביקש ברגעיו האחרונים לקרוא פסוקים מהקוראן. כמו-כן הוא ביקש שלא לכסות את פניו. סדאם לא התחנן על נפשו ולא התנגד להוצאתו להורג. הטלוויזיה העירקית החלה לקראת 11:00 להקרין את הרגעים האחרונים בחייו של סדאם: ראש ממשלת עירק, נורי אל-מלכי, נראה חותם על ההוצאה להורג. לאחר מכן נראים שלושה תליינים. סדאם מובא לאולם התלייה. רגליו קשורות. ידיו קשורות גם הן מאחורי גבו. סדאם מובא אל הגרדום, כשהוא לבוש לגופו חולצה לבנה ומתחתיה מעיל שחור וגדול. טבעת-החבל נכרכת סביב צווארו. אלה התמונות לפני הריגתו. התלייה עצמה לא שודרה. לאחר מכן שידרה הטלוויזיה העירקית את גופתו, כשהיא על אלונקה ועטופה בלבן. ראשו נותר חשוף. עיניו עצומות. סדאם שלט בעירק בשנים 2003-1979. בשנת 2003 הופל משטרו על-ידי הצבא האמריקני, בסיועו של צבא בריטניה. הוא ברח, התחבא במשך חודשים ארוכים, ונלכד באותה שנה על-ידי חיילים אמריקנים. בשנות כהונתו כנשיא ביצע סדאם פשעי מלחמה רבים. הוא הועמד לדין והורשע בגין פשעים נגד האנושות. הוא הורשע באחריות להרג 148 שיעים ביוני 1982 וזאת לאחר שאירע ניסיון להתנקש בחייו, בעיירה דוג'ייל, בעת שביקר במקום. ערעור שהגיש על גזר הדין, נדחה. מרגע אישור גזר הדין השבוע ע"י הנשיא בעירק, בוצעו ההכנות במהירות ובחשאיות. עד הרגע האחרון נאבקו פרקליטיו כדי לדחות את ביצוע גזר הדין. עתירה הוגשה גם לבית משפט בארה"ב, כדי שזו תימנע מהעברת סדאם - שהוחזק בידי הצבא האמריקני, לידי הצבא העירקי. הם טענו, כי סדאם הינו שבוי מלחמה, ולכן, על-פי החוק הבינלאומי - נאסר על הוצאה להורג של שבוי מלחמה. גם כאשר נקראו ליטול את חפציו האישיים, ניסו פרקליטיו לדחות את הקץ. הוותיקן קרא גם הוא להימנע מהריגת סדאם. כמה ראשי מדינות, ובהם ראש ממשלת איטליה, רומנו פרודי, וראשי המדינות מרוקו, בחריין, תימן ולוב, ביקשו לחוס על חייו, להמתיק את עונשו ולאפשר לו לערער פעם נוספת. ואולם, הממשל העירקי החליט שלא להשהות עוד את תלייתו, וזאת מחשש שככל שיעוכב ביצוע גזר הדין, כך יתפתחו מהומות בעירק. ממשלת עירק והצבא האמריקני השוהה במקום מחזיקים בכוננות גבוהה. מייד עם ההוצאה להורג הוגברה הכוננות עוד יותר. עוצר הוטל על העיר תכרית, מקום הולדתו של סדאם, מחשש לאלימות ופיגועים. ארגוני טרור הפועלים בעירק הזהירו, מבעוד מועד, כי אם יוצא סדאם להורג הם יגבירו את הפיגועים לא רק בעירק, אלא גם במדינות אחרות, ובראשן ארה"ב.