מסורת מול מודרניות. ההתארגנות נגד ברית המילה הולכת ומתרחבת בחוגים חילוניים בישראל ובתפוצות. רונית טמיר, השותפה להקמת "קהילת הורים לילדים שלמים" (קה"ל - kahal.org), מספרת ל"שלום טורונטו", כי מטרת הקהילה לשמש מסגרת להורים לילדים לא נימולים שבה יפגשו הורים עם הורים אחרים ויוכלו להתעדכן בנושאים המעניינים אותם, וכן לתת מתן מענה טלפוני למקרים בהם יש צורך בהתייעצות עם הורה אחר או אנשי מקצוע.
ראשית התארגנות הקהילה החלה בשנת 2000 במפגשים עיתיים של ארבע משפחות שמצאו עניין משותף בהתנגדותן לברית המילה. הפעילות הלכה והתרחבה בשנים האחרונות וכיום רשומים בקהילה לא פחות מאלף משפחות, בהן גם מהקהילה הישראלית בטורונטו רבתי. לקהילה, אומרת טמיר, אופי סובלני והיא איננה מטיפה להוצאה מחוץ לחוק של ברית המילה ואינה דוגלת בגישה אנטי יהודית או דתית.
עיקר הפעילות מתמקדת במתן מידע להורים על הסיכונים הבריאותיים של ברית המילה על-מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים לתינוקות. טמיר סבורה, שסוגית המילה צריכה להיות מוסדרת בחוק, אשר יחייב מוהלים לעבור הכשרות מקצועיות ורפואיות מתאימות ולהסדיר נוהל להחתמת הורים על טופס הסכמה לביצוע הברית. המצב כיום, היא מדגישה, בעייתי ביותר שכן כל אחד יכול לטעון להיות מוהל ולא מתבצע תיעוד של פעילות המוהלים, שחלקם גורמים נזקים חמורים לתינוקות הנימולים באיבר המין או על-ידי הדבקה במחלות קשות.
פעם בחודש נפגשים חברי הקהילה ומקדמים בברכה חברים חדשים, אשר בדרך כלל מטרידות אותם שאלות הנוגעות לתגובות אצל ההורים ובחברה הקרובה להחלטה לא למול את הבן. לפעמים זו דילמה קשה במיוחד, אומרת טמיר, כאשר מדובר בהורים מסורתיים או בסבים וסבתות ששרדו את השואה ומתקשים לקבל את העובדה שנכדם לא ימול. הישראלים בחו"ל חשים מצד אחד נוח יותר באי ביצוע מצוות המילה, אך לצד זאת הם מעלים שאלות קשות באשר למשמעות הויתור על המילה כצעד אשר עשוי לבטא אובדן זהות יהודית.
טמיר, חילונית בגישתה, מתנגדת למילה בגלל שהיא רואה בה "הטלת מום" פשוטו כמשמעו ואינה מוצאת בפעולה כל יתרונות בריאותיים. בתשובה לשאלתי, "מה אם כן עושה אותך יהודיה?", השיבה הרגשת השייכות לעם היהודי ולהיסטוריה היהודית, החיים בישראל וביצוע הטקסים השונים הקשורים בחגים ברוח מסורתית ולאו-דווקא דתית.
מילה יהודית בטוחה אהרן ג'סין (Aaron Jesin), מוהל (מ-78') ורופא משפחה המתגורר בטורונטו, מביע אכזבה, בראיון ל"שלום טורונטו" מהנכונות של יהודים לוותר על המילה. "זו אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות", הוא מדגיש, וזו אחריות של ההורים כלפי ילדיהם, כפי שהם אחראים לחינוכם, ללמדם תורה ולקיים מצוות. הוא מתנגד לשנות את גיל המילה לגיל הבחירה של הילד, שכן מדובר במצווה מדאורייתא ועוד מציין, כי מבחינה רפואית הכאב שנגרם לתינוק בגיל 8 ימים קטן יותר בהשוואה למבוגרים.
ג'סין ער לטענות, כי תחום המוהלים אינו מוסדר בקנדה, אין בית ספר למוהלים ואין בקרה על פעילותם. בבחירת מוהל הוא ממליץ להעניק משקל רב להמלצות של קרובים וחברים, שהן "המדד הטוב ביותר". מעבר לכך, הוא סבור, שהכשרה רפואית מסייעת באופן משמעותי למוהל. הוא זוכר מקרה אחד מלפני שש-שבע שנים בו נפגע ילד יהודי בעת ברית מילה ואינו מתנגד שיתבצע רישום מדויק של פעולות המוהלים כדי לאתר את הבלתי מקצועיים. בכל מקרה, הוא מבקש להדגיש, כי המקרים הם בודדים ואם קיים מוהל בלתי מקצועי כל הקהילה תדע עליו מיד.
ה"מציצה", מסביר ג'סין, היא חלק ממצוות המילה ("אחר כך מוצצין המילה עד שיצא הדם מהמקומות הרחוקות כדי שלא יבוא לידי סכנה") ויש לבצעה. עם זאת, בגלל סכנת ההידבקות במחלות ניתן לבצעה בצינור פלסטיק ללא מגע פיזי של פיו של המוהל באיבר המין של התינוק ובכך למנוע אפשרות להדבקה במחלות. הוא מעיד על עצמו, שהוא נוהג ללבוש כפפות ולעשות שימוש בצינור הפלסטיק בטקסי המילה שהוא מבצע מסיבות בריאותיות. ניתן לפנות לאהרן ג'סין בכל שאלה בעניין המילה בטלפון 416-635-5012 או דרך האתר drjesin.com.
הסיכונים בברית המילה - נתונים נתונים רשמיים על הנזקים הנגרמים בברית המילה בקנדה ובישראל אינם קיימים. אתר "רשלנות רפואית" (rashlanut.co.il) מעריך, כי מתוך כ-70 אלף תינוקות הנימולים בישראל מדי שנה מאות נפגעים כתוצאה מרשלנות בביצוע הליך הברית ועשרות מתוכם נותרים עם נזק בלתי הפיך ובלתי ניתן לתיקון.
מאחר ואיבר המין הזכרי מלא בכלי דם וכל פעולה כירורגית שמערבת אזור כזה גורמת לדימומים, הסיבוכים הקיימים הם: צורך בניתוח להרחבת פתח השופכה, עודף עור עורלה, דימום קשה, תסביב של איבר המין (אי איחוי נכון של העור גורם לאיבר להסתובב ב-90 מעלות), ציסטה באיבר המין, זיהום קשה בפצע הברית, כריתת חלק מאיבר המין והדבקה במחלות קשות בפעולת ה"מציצה".
הסכנה ב"מציצה" - מיד לאחר המילה מוצץ המוהל את ראש איבר המין של הרך הנולד. הרב ד"ר מרדכי הלפרין מציין, כי חז"ל לא פרטו בתלמוד את תהליך המציצה. אך אחד הראשונים, רבי יעקב הגוזר, ביאר את הדבר: "מציצה ... כיצד? אחר הפריעה מיד מכניס האבר לתוך פיו ומוצץ את הדם בכל כוחו". בפעולה זה קיימת סכנה מוחשית להעברת מחלות מהמוהל לתינוק. בשנת 2004 פורסם מחקר של חוקרים ישראלים ממנו עולה, כי שמונה תינוקות נדבקו ממוהלים בהרפס באיבר המין. אחד התינוקות לקה בדלקת קרום המוח ונגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך. בטורונטו באותה עת דווח על מקרה נוסף של תינוק שנדבק בצורה דומה בהרפס. מעבר לכך, קיימת סכנה להעברה של נגיפים הפוגעים בכבד, איידס ומחלות נוספות.
ברית המילה - רקע וטעמיה ברית מילה היא סדר הכנסת הבן לבריתו של אברהם אבינו (היחיד שמל את עצמו), והיא כוללת את כל פרטי הדינים והמנהגים הקשורים בטקס הביצוע של המילה. גדולה מילה ביהדות, שהיא שקולה כנגד כל המצוות והיא אף דוחה את מצוות שמירת השבת. המילה היא סימן היכר והבדלה בין ישראל לאומות העולם ואות לתיקון גופו של האדם והשלמתו. המקיים מצות מילה לבדה מובטח לו שייכנס לגן עדן, ולעומתו המפר בריתו של אברהם אבינו על אף שיש בידו מעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. עוד נאמר במקורות על המילה שהיא מהווה תנאי ליכולתו של אדם ללמוד תורה, שמחלישה את כוח האיבר, וממעטת את התאווה המינית היתרה.
בראיון ל"שלום טורונטו" מסביר הרב לנדא, כי חשיבות המילה ביהדות באה לידי ביטוי בנכונות של יהודים לאורך הדורות להקריב עצמם על קיום המצווה. ברית מסמל את הפיכת התינוק ליהודי וכניסת הנפש הטהורה. עריכת הברית בגיל שמונה ימים מבטיחה שהקשר בין היהודי לאלוקיו יישאר תמיד גם אם יקרה דבר שינסה להפריע בכך. יתר על כן, נודעת חשיבות למספר 8 הקשור למילה והמסמל את התופעות שמחוץ למסגרת העולם הטבע (בשונה מהמספר 7), ובעניין זה משמעותו, יצירת קשר שהוא על שכלי בברית בין התינוק לבורא עולם.
הרב לנדא הדגיש את חשיבות ההקפדה על ההלכה בביצוע ברית המילה, ולא פחות חשוב השמירה על בריאות התינוק. הוא תומך בהכשרה מקצועית למוהלים, בשימוש בחציצה אם קיים חשש להידבקות התינוק ומציין, כי הורים המוטרדים במיוחד מהטקס יכולים לפנות למוהל שבהכשרתו גם רופא.