יעקב חודורוב, מי שנחשב לגדול השוערים בכדורגל הישראלי, הלך הבוקר לעולמו בגיל 79. זאת לאחר מאבק עם מחלה קשה.
בחודש מאי השנה הוענק פרס ישראל לחודורוב אולם הוא נעדר מטקס קבלת הפרס משום שלקה באירוע מוחי. בנו, עופר, קיבל בעבורו את הפרס במהלך הטקס.
חודורוב, מבכירי הספורטאים של ישראל בכל הזמנים. היה שוער הנבחרת הלאומית מיום הקמתה. הוא שיחק בנבחרת בשנות ה- 50 וה- 60.
בטקס הענקת פרס ישראל נאמר כי הוחלט לתת את הפרס לחודורוב "על תרומתו חסרת התקדים לספורט הכדורגל ביישוב ובמדינה ולהעלאת קרנו".
עוד כתבו השופטים, כי "דמותו של יעקב חודורוב המזנק בשער הפכה אותו לסמל ולמודל לחיקוי ולהערצה לבני הנוער ולאוהדי ספורט מבוגרים באשר הם. משחקי נבחרת ישראל נגד יוגוסלביה, רוסיה, וולס ואחרות בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת הפכו בזכותו לרגעי ספורט בלתי נשכחים בהיסטורית הספורט הישראלי".
חודורוב נולד בישראל בשנת 1927, ואת צעדיו הראשונים בספורט עשה בעירו ראשון לציון. תחילה ב"מכבי" ואח"כ ב"הפועל ראשל"צ".
ב-1948 גויס כאיש החי"ש בראשון לציון, גדוד 2 לחטיבת גבעתי (לימים הפך גדוד 52) שעסק בליווי שיירות, ונקלע עם יחידתו למצור בכפר אוריה.
רבים ממשחקיו של חודורוב נכנסו להיסטוריה של הספורט בישראל, חלקם בגלל החשיבות הרגשית ורובם בשל הופעתו המרשימה כגון המשחקים נגד רוסיה, ניצחון על נבחרת יוגוסלביה בבלגרד, במשחקים הקדם אולימפיים 1960. בעיתונות היוגוסלבית כתבו כי "נערי בן-גוריון ניצחו את נערי טיטו".
משחק אחר שהיו לו הדים רבים בעולם הוא ההופעה בקרדיף וולס. שם רואיין בתקשורת וה"בי.בי.סי." הזמינו להקלטה - דבר שהיה נדיר באותה תקופה.
פעמים רבות נבחר על-ידי עיתונים שונים לספורטאי השנה ולכדורגלן השנה. ב-1973 בציון עשרים וחמש שנה למדינה - בחר בו עיתון מעריב כספורטאי חצי היובל.