ראש העיר האגדי של ירושלים, טדי קולק, הלך היום לעולמו והוא בן 95 (יום ג', 2.1.07).
מהכנסת נמסר בעקבות מותו: "הכנסת מרכינה ראשה באבל על מותו של טדי קולק, בונה ירושלים, האיש שהקדיש את חייו למען העיר. גדולתו לא רק במה שעשה אלא במה שמנע: הפיכת ירושלים לזירת אלימות בין יהודים לערבים. זיכרון עשייתו חרוט לעד בדברי ימי העיר ההסיטורית הזו".
טדי קולק יובא למנוחות בהלוויה ממלכתית ביום חמישי בהר הרצל. ארונו יוצב בכיכר ספרא בירושלים החל מהשעה 08:30 בבוקר ועד 11:00. לאחר מכן ייצא מסע הלוויה לעבר חלקת גדולי האומה בהר הרצל. בטקס הממלכתי ישאו הספדים ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יו"ר הכנסת, דליה איציק, המשנה לראש הממשלה, השר שמעון פרס, ראש העיר ירושלים, אורי לופוליאנסקי ונציג המשפחה.
טדי קולק קולק נולד בוינה והיה פעיל בתנועה החלוצית "החלוץ" באירופה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1934 והיה בין המייסדים של קיבוץ עין-גב. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה החל לשרת בתפקידים שונים בחו"ל.
בין השנים 1940 ל-1947 עבד עם הסוכנות היהודית באירופה ובין 1947 ל-1948 היה נציג "ההגנה" לוושינגטון ועזר בצבירת התחמושת בשביל הצבא החדש של המדינה שבדרך.
בתחילת שנות החמישים שירת כציר לוושינגטון, אולם ב-1952 שב לארץ והיה למנהל משרד ראש הממשלה בן-גוריון, תפקיד אותו מילא עד 1964.
קולק ייסד וניהל את מוזיאון ישראל. בשנת 1965 הצטרף לדוד בן-גוריון בהקמת רפ"י ובאותה שנה נבחר מטעם רפ"י לכהונת ראש עיריית ירושלים. הוא שרת בתפקיד זה במשך 28 שנים.
קולק נודע כראש עיר שפועל רבות לאיחודה של ירושלים. מאמצים רבים הפנה לגישור הפער בין האוכלוסיות השונות בעיר, הוא ניהל הידברות עם קבוצות המיעוט בעיר, במיוחד עם תושביה הערביים, מה שלעיתים גרם לניכור בינו ובין בוחריו, אולם למרות זאת, קולק, בזכות סבלנותו ופתיחותו, זכה להערכתם של רבים, הן מתוך ירושלים והן מחוצה לה.
בשנת 1988 זכה טדי קולק בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת למדינה. 5 שנים לאחר מכן החליט לוותר על הפרישה המתוכננת מפאת גילו (83) ולרוץ לראשות העיר, אולם הפסיד למועמד הליכוד, אהוד אולמרט.
על שמו של טדי קולק קרוי "אצטדיון טדי" בירושלים, האצטדיון הביתי של בית"ר ירושלים והפועל ירושלים בכדורגל, בזכות פעילותו לזירוז הקמתו.
