קרלו פונטי, מגדולי מפיקי הסרטים של איטליה, ובעלה של השחקנית סופיה לורן, מת לפנות בוקר בגיל 94. קונטי מת בבית חולים בז'נבה מסיבוכים של מחלת ריאות, ממנה סבל. הוא היה מאושפז מאז חג המולד. לורן ושלושת ילדיו שהו עמו כל העת. קונטי נולד באזור מג'נטה שבצפון איטליה, את דרכו הקולנועית החל בשנת 1938, במקרה. מפיק קולנוע שהיה לקוח במשרד עורכי הדין בו הועסק, נמלט מאיטליה הפשיסטית של אותם ימים, וביקש ממנו לקחת עליו את העסק. הפריצה הגדולה הגיעה כששימש מפיק-שותף בסרטו של פדריקו פליני "לה סטרדה" (הדרך), אותו הפיק בשיתוף עם דינו דה לורנטיס בשנת 1954. הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. במהלך הקריירה שלו יצר למעלה מ-150 סרטים, כשלושים מתוכם עם סופיה לורן. המפורסמים שבהם, "דוקטור ז'יוואגו" של הבמאי דיוויד לין מ-1965, "יצרים", סרטו השערורייתי של מיכלאנג'לו אנטוניוני, ב-66', ו"נישואים נוסח איטליה", ב-64'.
|
"אני לא עושה עסקים, אני עושה סרטים"
|
|
פונטי נודע כמפיק של סרטי איכות. תכופות מתח ביקורת על מפיקים אחרים, הפועלים משיקולים כלכליים. "אני לא עושה עסקים, אני עושה סרטים", נהג לומר. "אפילו אז (בתחילת דרכי, ה.ר.) שאפתי לעשות סרטי איכות, העדפתי נושאים מעולם הספרות ובימאים בעלי רקע ספרותי". עם זאת, היה מפוקח דיו להבין את המציאות של תעשיית הסרטים, כשבאחד הראיונות ציין, "אין טעם לעשות סרט שאיש לא ילך לראות, זה כמו ליצור אמנות מושלמת אך חסרת כל ערך". פונטי השאיר אחריו שלושה בנים. שניים מנישואיו ללורן: קרלו פונטי הבן, כיום המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של סן ברנדינו, ואדוארדו פונטי, בימאי סרטים; ובן מנישואיו הראשונים, אלכס פונטי, מפיק קולנוע.
|
תרומה משמעותית לא פחות, העניק פונטי לעולם הקולנוע, כאשר גילה את השחקנית סופיה לורן. השניים הכירו ב-1952, כשסופיה היתה דוגמנית צעירה שהגיעה לרומא מאחת משכונות העוני של נאפולי. פונטי נתן לה תפקיד בסרט דוקומנטרי למחצה שהפיק, ומשם הפכה בתוך זמן קצר לסמל המין של איטליה, אחת משלוש הדיוות הגדולות של אותה תקופה, לצד בריז'יט בארדו ומרילין מונרו. ב-1957 ביקש פונטי את אישור הוותיקן לביטול נישואיו הראשונים לג'ולייטה פיאסטרי. היתה זו הדרך היחידה לסיים את הנישואים, שכן באותן שנים לא היו קיימים באיטליה חוקי גירושים. הבקשה נדחתה ופונטי נאלץ להינשא ללורן, במכסיקו; היא היתה בת 22, הוא בן 45. הממשלה האיטלקית לא הכירה בגירושיו של קונטי, והוא הואשם בביגמיה. הזוג נאלץ להכריז על נישואיהם כמבוטלים ולעזוב את איטליה. הפיתרון לסבך המשפטי נמצא שבע שנים מאוחר יותר: קונטי, שזכה להערכה רבה בצרפת, שם החזיקו בערכים שונים מאלה הפוריטנים שהיו נהוגים באיטליה, קיבל אזרחות צרפתית, דבר שאיפשר לזוג להינשא במדינה, שנתיים מאוחר יותר.
|
|