תרופות חדשות לסרטן הכליה

שלא כמו החולים במחקר הקודם, אלו שלקחו חלק במחקר ב'sorafenib ' טופלו כבר, רובם ב'interferon alfa', או ב'interleukin-2'. כל החולים הוגדרו כעמידים לטיפולים. מחצית מ-903 משתתפי המחקר קיבלו 'sorafenib' והמחצית השנייה קיבלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה). בהשוואה לחולים שטופלו בפלצבו, אצל חולים שטופלו ב'sorafenib' היתה תקופת ההישרדות החציונית ללא מחלה ארוכה יותר (5.5 חודשים לעומת 2.8 חודשים) ושיעור התגובה גבוה יותר (10% לעומת 2%). יצויין, כי שכיחות תופעות הלוואי הרעילות היתה גדולה יותר בחולים שטופלו ב'sorafenib'. התגובות הרעילות ביותר היו שלשול, פריחה, עייפות, ותגובה לא נעימה בעור הידיים והרגליים. אירועים רציניים כללו בעיות בלב אצל 12 מהחולים ויתר לחץ דם. רק שליש מהחולים הורידו את מינון התרופה בשל רעילותה. הצעד הבא, לדברי החוקרים, יהיה לקבוע אם התגובות ישתפרו כאשר 'sunitinib' ,'sorafenib' וכן תרופות דומות יינתנו יחד. במשך שנים רבות, סרטן כליה נחשב בין סוגי הסרטן העמידים ביותר לטיפולים. בעבר היתה מעט מאוד תקווה להצלחה בכל סוג של טיפול אך תרופות אולי ישנו זאת.

הניסוי החדש ב-Sunitinib עליו דווח כלל 750 חולים שלא טופלו קודם לכן בתרופה וסבלו מסרטן כליה בשלב מתקדם. כמחצית מהחולים טופלו בקורס סטנדרטי של התרופה האורלית וכמחצית קיבלו טיפול סטנדרטי ב'interferon alfa'. החוקרים דיווחו כי הזמן החציוני שלקח לגידול לגדול, הידוע כ'הישרדות ללא התקדמות המחלה' היה יותר מפי שניים בקרב החולים שטופלו ב'sunitinib' לעומת אלו שטופלו ב'interferon' והוא 11 חודשים לעומת 5 חודשים. בנוסף, אצל 31% מהחולים שטופלו בתרופה החדשה נראו שיפורים כתוצאה מן הטיפול - כפי שנצפו בסריקה הרדיולוגית, בהשוואה ל-6% בלבד בקרב החולים שטופלו ב'interferon'. כקבוצה, החולים שטופלו ב'sunitinib' דיווחו גם על איכות חיים כללית טובה יותר מאשר החולים שטופלו ב'interferon'. מומחים בתחום ציינו כי עדיין לא ברור אם הטיפול ב'sunitinib' אכן האריך את חיי החולים, אך ישנה סיבה טובה להאמין כי אכן הטיפול עשה זאת, מאחר שניתן לתרגם את זמן 'ההישרדות ללא התקדמות המחלה' לשיעור הישרדות כללי גבוה יותר.

כיום ישנו מידע מצומצם מאוד על הגורמים לסרטן של הכליה. הממצאים הקיימים מעידים כי עישון סיגריות מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן הכליה. כמו כן נמצא קשר בין סרטן זה לבין חומרים מסוימים המשמשים בתעשיה כגון קדמיום, אזבסט ועופרת (נמצאת בצבעים). סוג זה של סרטן נפוץ יותר בקרב אנשים בגיל העמידה ואילך. ניתוח הוא אחת מבחירות הטיפול במחלה בשלב מקומי אך ביותר ממחצית מהמקרים הגידול התפשט מחוץ לכליה בזמן האבחון או שהסרטן חזר לאחר ניתוח. במשך שנים רבות, הטיפולים הרעילים 'interferon alfa' או 'interleukin-2' היו הטיפולים הקיימים היחידים לסרטן תאי הכליה בשלב מתקדם אך אלו משפיעים רק על אחוז קטן מהחולים. כתוצאה מכך, שיעור ההישרדות המשוער של חמש שנים לחולים עם סרטן כליה מתקדם הוא פחות מ-10%, כך על-פי נתונים של האגודה האמריקנית לסרטן. התרופות החדשות עוזרות למנוע את גדילת הגידול ומכוונות לאספקת הדם שלו. הן 'sunitinib' והן 'sorafenib' אושרו על-ידי ה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני) לטיפול בסרטן כליה מתקדם. השם המסחרי של sunitinib הוא Sutent (סוטנט) והיא מיוצרת על-ידי חברת פייזר. השם המסחרי של sorafenib הוא Nexavar והיא מיוצרת על-ידי באייר.