ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה היום (22.1.07) לקריאה שנייה ושלישית תיקון בחוק הביטוח הלאומי המאפשר לאישה נכה שנישאה, להמשיך ולקבל את קצבת הנכות לה הייתה זכאית לפני נישואיה.
על-פי המצב הקיים, אישה אשר טרם נישואיה הייתה זכאית לקצבת נכות בשל פגיעה בכושר השתכרות, נאלצת להיבדק מחדש עקב נישואיה. והיה ותימצא כשירה לתפקוד במשק ביתה, לא תהיה זכאית עוד לקצבת נכות. כלומר, עובדת נישואיה בלבד יכולה להביא לביטול הקצבה אף שלא חל כל שינוי במצב הבריאותי של האישה או במצבה הכלכלי.
עו"ד קארין אלהרר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אמרה כי "התיקון המובא לאישור הוועדה מתקן באופן חלקי את האפליה הקיימת בין נשים לגברים. החוק המתוקן עדיין מבחין בין אישה לגבר. על-מנת שעקרת בית תזכה לקצבת נכות חייבים להיות לה 50% נכות רפואית, אבל במקרה של גבר נכה נשוי, הוא נדרש רק ל-40% נכות רפואית.
עו"ד רועי קרת המספק ייעוץ משפטי במוסד לביטוח לאומי טען כי "עלות התיקון שמציעה הממשלה היא של כחמישה מיליון ש"ח בשנה. אם נדרש לתקן את האפליה שאכן קיימת בין גברים לנשים, והמוסד לביטוח הלאומי תומך ברעיון, התוספת התקציבית תהיה של כעוד 143 מיליון ש"ח בשנה ולזה יתנגד האוצר".
נעמי מורבייה מהמטה המאבק לנכים, אמרה כי "האפליה הקיימת בחוק מהווה פגיעה חמורה ומהותית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נשים נכות לא נישאות רק על-מנת לא לאבד את קצבת הנכות לה הן זכאיות".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה שרוני (גמלאים), סיכם: "יש פה אפליה מובנית בעצם העובדה שיש מבחן אחד לגבר ואחר לאישה. אין הגדרה בחוק לעקר בית. האם רק אישה צריכה לעבור את המבחן המשפיל של קילוף תפוחי אדמה וקיפול סדינים? צריך לבטל בכלל את ההגדרה המחריגה את הקצבה לעקרת בית. יחד עם זה כיוון שהעלות לביטול אפליה זו היא של למעלה 140 מיליון ש"ח בשנה, אין מנוס מלתקן את העוול בשלבים".
