מרכז עדאלה הגיש (יום ב', 22.1.07) את תגובתו לבג"צ, שבה הוא דוחה את הצעת בית המשפט להפוך את המסגד הגדול בבאר-שבע ל"מוזיאון לתרבות האיסלאם ועמי המזרח". בעדאלה טוענים גם כי סירובה של העיריה לפתוח את המקום כבית תפילה נובע משיקולים פוליטיים וזרים.
הצעה זו הועלתה על-ידי בג"צ ב-1 במאי 2006, בתגובה לעתירה שהגיש מרכז עדאלה עוד ב-2002 בשמו ובשם האגודה להגנת על זכויות הבדואים בישראל, הוועד המוסלמי בנגב והשייח' עודה אבו-סירחאן. בג"צ העלה את הצעתו במסגרת הדיונים המתנהלים לפניו, כדי להגיע להסדר בין הצדדים, מאחר שעיריית באר שבע מסרבת לפתוח את המסגד לתפילה מטעמים ביטחוניים.
בהודעת התגובה, ציין עו"ד עאדל בדיר מעדאלה, כי לאחר התייעצות עם אנשי דת וציבור מוסלמים, ביניהם נשיא בית הדין השרעי, הקאדי אחמד נאטור, קיימת אחדות דעים בדבר השמירה על קדושת המקום כמסגד שהפונקציה העיקרית שלו היא "תפילה", ואשר ינוהל על-ידי מוסלמים. בתגובה להצעה נטען כי זכותם של התושבים המוסלמים ליהנות מחופש הדת ולהתפלל במסגד היא זכות יסוד, אשר הוכרה בבית המשפט העליון כזכות על שיש להגן עליה למרות אי שביעות רצונם של חוגים בלתי סובלניים. בכתב העתירה נטען כי "בבאר-שבע יש בית כנסת לכל 700 תושבים, אבל ל-5,000 התושבים המוסלמים הקבועים של העיר ולעשרות האלפים שעוברים בה מדי יום אין שום מקום להתפלל".
בתגובה נכתב עוד, כי "הצעת ההסדר מתעלמת מהעובדה שמדובר במסגד אשר נבנה לפני יותר ממאה שנה והקיים עד עצם היום הזה. לא מדובר במבנה חדש אשר הוקם זה עתה ואז התעורר ויכוח בין העיריה לבין התושבים המוסלמים אם לייעד אותו למוזיאון או למסגד".
בעדאלה טוענים כאמור כי סירובה של העיריה לפתוח את המקום כבית תפילה נובע משיקולים פוליטיים וזרים. ארגון עדאלה אף מציין כי פתיחת המסגד כמוזיאון, ומניעת האפשרות להתפלל בו מתושבי באר-שבע וממוסלמים המבקרים בה, צורמת במיוחד לאור העובדה שבכל הערים הגדולות במדינה, כמו תל אביב-יפו, חיפה, ירושלים, לוד, רמלה והרצליה יש מסגדים והם נפתחו לתפילתם של המוסלמים.
