במלחמת האחים הפלשתינית סומן מוחמד דחלאן ע"י תנועת החמאס כאויב העיקרי. עיקר חיצי הביקורת מופנים אליו והוא מתואר כ"בוגד" ו"מושחת", ולמעשה התחושה הרווחת היא שדמו של דחלאן הותר. המציאות הפנים פלשתינית מזמנת בעיתות אלה חיבורים מעניינים וחדשים בין גורמי כוח שונים.
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מדווח בהתבסס על גורמים בפתח, כי דחלאן, משענתו העיקרית של אבו מאזן, איננו מסתמך על כוחות הביטחון הלאומי, שהם בעיקר צופים מן הצד, אלא על משפחות הפשע הגדולות, בעיקר משפחת דוגמוש שפתחה חזית מול החמאס לאחר שזו חיסלה שניים מבניה בסבב האלימות האחרון.
משפחת פשע זו הוכנסה לשורות "כוחות הביטחון" על-ידי דחלאן עצמו והיתה חלק מהגרסה הראשונה של "הביטחון המסכל" עד שהתפצלו ופתחו כוח "ביטחוני" משל עצמם שהיה מקורב יותר לחמאס ואף הוביל את "ועדות ההתנגדות" המחזיקות כיום בגלעד שליט. המשמעות היא שהחמאס איננו מחזיק ישירות בשליט ולכן יצטרכו לרצות את משפחת דוגמוש בכל הסדר לשחרור שליט. משפחה זו היא גם המקורבת ביותר בעזה לארגון אל-קאעידה ומנהיגה מומתאז לא הסתיר בזמנו את תמיכתו בזרקאווי.
הטקטיקות של דחלאן להגיע אל החייל ולהפעיל את משפחת דוגמוש נגד החמאס נראות מתוחכמות אך ספק אם יובילו לפיתרון, מעריך המרכז הירושלמי. משפחת דוגמוש איננה זקוקה לדחלאן וגם לא ברורים היקף ועומק הקשרים שלהם עם אל-קאעידה ואירן. כפי שהוכיח ביקורו האחרון של אבו מאזן בדמשק, אפילו חאלד משעל בעצמו לא נרתם להביא לפיתרון המצב או למנוע הסלמה, ומידת השפעתו על משפחת דוגמוש לא ברורה.