אלי בן שלום פלח, פסיכולוג קליני בהכשרתו, נאשם כי פתח בביתו מרפאה לאחר שרשיונו לעסוק בפסיכולוגיה נשלל ממנו בשנת 1996, ושמו נמחק מפנקס הפסיכולוגים.
למרות שלילת רישיונו, פגש פלח בשנת 98' את המתלוננת ובעלה במרפאה פרטית בביתו, וטיפל בבעל באופן הנחזה להיות טיפול נפשי. בין השנים 2002 ל-2005, טיפל פלח גם במתלוננת עצמה, בחורה מבית דתי, במרפאתו, טיפול אשר אף הוא נחזה להיות טיפול נפשי, שמטרתו היתה שיפור חיי הזוגיות של המתלוננת עם בעלה.
במהלך ה"טיפולים", ניצל את האמון והתלות של המתלוננת בו, וביצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום. כמו כן הושיב את המתלוננת על ברכיו, שלוש פעמים, זאת לשם גירוי וסיפוק.
פלח, כפי שעולה מכתב האישום, טען במרמה בפני המתלוננת כי מעשיו נחוצים ודרושים לשיפור הזוגיות שלה עם בעלה, וכי עליה לפתח את נשיותה, על-מנת להיות אישה טובה יותר לבעלה. במהלך הטיפולים, בפגישה משותפת במסגרת הטיפול, הציע פלח למתלוננת ובעלה, כי יקיימו יחסי מין במרפאה, כשהוא נוכח. בנוסף ביקש, כי המתלוננת תגיע למרפאה בלבוש פרובוקטיבי.
באחת הפגישות, עולה מכתב האישום, אמרה המתלוננת לנאשם כי היא אינה לובשת חזייה, וזאת במטרה שלא יחבק אותה, כפי שנהג לעשות בסיום כל פגישה, כיון שהיתה נבוכה. התוצאה, נטען, היתה הפוכה.
פלח מואשם כי בנוסף לכל אלו, ניסה לשכנע את המתלוננת לקיים יחסי מין עמו ועם גברים אחרים. לא אחת פלט כלפיה הערות הנושאות אופי מיני.
הפרקליטות מאשימה את פלח כי במעשיו אלה התחזה הנאשם לפסיכולוג, וביצע במתלוננת מעשים מגונים במרמה ומעשה סדום במרמה, תוך הצגת מצג כוזב כאילו מדובר במעשים המהווים חלק מהטיפול הנפשי במתלוננת. פלח ניצל לרעה את התלות הנפשית של המתלוננת והאמונה החזקה במטפל ובשיטות הטיפול שלו, שמנעו מהמתלוננת לתת הסכמה חופשית, למה שהוצג לה כחלק מהטיפול.
