המחשב של בנימין צוייג מהרצליה הפסיק לעבוד בעקבות הפסקת חשמל שאירעה בחודש יולי אשתקד. "בשעות הבוקר שותק אזור המרכז של מדינת ישראל. מעליות נתקעו, רמזורים הפסיקו לפעול ונוצרו פקקי ענק. בבת אחת נותקו מאות אלפי צרכנים מהחשמל". לטענתו של צויג, מחשבו כבה, עם יתר מכשירי החשמל בביתו, וכשהחשמל חזר המחשב לא עבד.
חברת החשמל התנערה מאחריות וצוייג תבע אותה בחודש ספטמבר אשתקד, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 2,520 שקל.
לטענתו, עוד באותו יום שיגר פקס לחברה והודיע על הנזק שנגרם למחשב. בהמשך הזמין טכנאי והלה קבע שאין טעם לתקן את המחשב. "חברת החשמל סירבה לפצות אותי וברוב חוצפתה התגוננה באצטלה חוקית. איזה חוק מאפשר לספק שירותים מונופוליסטי לעשות ככל העולה על רוחו ולא לפצות צרכנים בגין מחדליו ו/או רשלנותו"?
צוייג הדגיש שבצר לו רכש מחשב חדש ושילם תמורתו 1,770 שקל. הוא ביקש לחייב את חברת החשמל בעלות המחשב בתוספת 750 שקל בגין שחזור תוכנות ורשימת לקוחות. צוייג הוסיף שנגרמה לו עוגמת נפש וטרדה ויש לפצותו על כך.
בכתב ההגנה הודתה חברת החשמל שבאותו יום אירעה הפסקת חשמל, "כתוצאה מהשלת עומס ועם סיומה חודשה אספקת החשמל ללא תקלות".
חברת החשמל הדגישה שהשלת עומס היא שיטה מקובלת בעולם להגנה על מערכת חשמל. "פעולות ניתוק וחידוש אספקת חשמל בעת השלת עומס, אינן גורמות נזק לציוד חשמלי במצב טכני תקין והן זהות להדלקה וכיבוי שגרתי של מערכת חשמל".
לדבריה, מאחר שהשלת עומס אינה גורמת נזק, כאמור, היא אינה נכללת באירועים שמחייבים פיצוי. חברת החשמל העלתה טענה מקורית שבמחשב של צוייג, לא היתה "תאימות אלקטרומגנטית" שמגנה מפני תופעות מעבר. "התאמת מכשירים לתקנים באחריות התובע ולא באחריותנו".
חברת החשמל הסיקה שמאחר שרק המחשב ניזוק, "הנזק נגרם כתוצאה מפגם בנקודת החשמל ולא כתוצאה מהפסקת חשמל".
חברת החשמל הוסיפה שצוייג לא צרף חוות דעת של מומחה ולא הוכיח שהמחשב ניזוק כתוצאה מהפסקת החשמל. "בהתאם לדיני הנזיקין גם אם אנו אחראיים, דבר המוכחש, על התובע מוטלת החובה להשיב המצב לקדמותו, ואין הוא זכאי להתעשר כתוצאה מהאירוע".
לבסוף הצדדים התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט ונקבע שחברת החשמל תשלם לצוייג, לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות ולסילוק סופי של התביעה 1,770 שקל. לפני שבוע וחצי העניקה השופטת יעל אילני תוקף של פסק דין לפשרה.