ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה היום (ב', 19.2.07) לקריאה ראשונה, הצעת חוק המתקנת את חוק דמי מחלה בנושא ההיעדרות בשל מחלת ילד. התיקון בחוק מאפשר לעובד, שהוא הורה לילד או בוגר עם מוגבלות, לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה שלו, עד 15 יום בשנה לטיפול, ליווי והשגחה על ילדו ובנסיבות מיוחדות עד 30 יום בשנה.
המצב כיום על-פי החוק, מאפשר לעובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, 8 ימים ולהורה יחיד עד ל-12 יום, בהם הוא נדרש לטפל בילדו החולה. הצעת החוק אותה יזמו ח"כ חיים אמסלם (שס) וח"כ עמי אילון (עבודה), קובעת כי הורה עם ילד או בוגר עם מוגבלות, יעמדו לרשותו 15 ימי מחלה מתוך סך ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים לרשותו בשנה לטיפול, ליווי והשגחה מיוחדים על ילדו.
הורה יחיד, או הורה שבן זוגו עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, יוכל לנצל עד 30 ימים בשנה. לצורך ליווי והשגחה של אדם עם מוגבלות, הורחבה ההגדרה של ההורה גם להורה במשפחה אומנת וגם לאפוטרופוס.
חברי הכנסת אמסלם ואילון טענו כי אדם עם מוגבלות משמעותית, בכל גיל, נזקק בחיי היומיום לליווי והשגחה, בשל מוגבלותו, הן השכלית, ובמקרים מסוימים, גם מוגבלותו הפיזית. במקרים רבים, שירותים תומכים רבים, מצריכים את ההורה או האפוטרופוס, ללוות את האדם לצורך קבלת שירותים אלו.
בנוסף, אדם עם מוגבלות שכלית משמעותית אינו יכול לגשת אפילו לרופא המשפחה לבדו, זאת בדומה לקטינים, אשר לגביהם חוקק החוק המקורי. הורה לאדם עם מוגבלות, נאלץ להיעדר מעבודתו, מספר ימים רב יותר מכל עובד אחר, לצורך ליווי והשגחה על האדם עם המוגבלות. בניגוד להורים אחרים, אילוץ זה אינו מסתיים בהגיע הבן או הבת לבגרות.
