בית המשפט השלום בנצרת הסיר (יום ג', 20.02.07) את צו איסור הפירסום בפרשת רצח הנערה מעיין בן-חורין, שהיתה כבת 18 בעת הרצחה. הבוקר הביאה המשטרה את החשוד ברצח, שהינו קטין בדואי כבן 17, להארכת מעצר שלישית בבית המשפט המחוזי בחיפה. במעמד זה הגישה המשטרה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
מכתב האישום עולה, כי הנאשם ראה את בן-חורין והחליט לאנוס אותה. לאחר שהיא נאבקה בו, הוא החליט להרוג אותה. הוא נטל אבן והחל להכותה מספר פעמים בראש. הנאשם גרם לה למספר שברים בגולגולת וכתוצאה מכך היא מתה. הצעיר מואשם ברצח ובניסיון לאונס.
מעצרו הראשון של הקטין בוצע ב-02.02.07, לאחר חקירה מואצת במהלכה נחקרו עשרות חשודים. בשלבי החקירה השונים שותפו כמה גורמים, ובהם שירות הביטחון הכללי, וזאת נוכח החשד שמדובר ברצח על-רקע לאומני. חשד זה נשלל. בחקירה נמצא כי החשוד ניסה לאונסה, ולאחר שנכשל - בשל מאבקה בו, הוא רצחה בדם קר, באבן גדולה.
ב-8 בינואר 2007 נרצחה מעיין באכזריות. רבקה, אימה של מעיין, התלוננה באותו היום בשעה 23:40 במשטרת משגב על כך שבתה מעיין נעדרת וכי טרם חזרה מבית הספר, ואף לא הגיעה לחוות הסוסים אליה נועדה להגיע.
בלש של משטרת משגב מצא את גופתה של מעיין ז"ל, לאחר שזיהה כתמי דם בדרך עפר. הבלש צעד לאורך כתמי הדם והגיע עד לגופתה של הנרצחת שהייתה מוטלת כ-20 מטרים ממקום מציאת כתמי הדם, כשהיא בתוך סבך שיחים. משלב זה הוטל על-ידי בית המשפט צו איסור פרסום גורף על כל פרטי החקירה וזאת לבקשתה של היחידה המרכזית של המחוז הצפוני.
מחקירת הרצח עולה, כי מעיין עזבה את בית הספר שבו היא לומדת ונסעה בטרמפ עד לתחנת הדלק בכאוכב, שם היא ביצעה שיחת טלפון לחוות הסוסים "חלב עם הרוח", החווה אליה הייתה אמורה להגיע דקות אחדות לאחר אותה שיחת טלפון. מתחנת הדלק לקחה הנרצחת טרמפ נוסף שהביאה עד לכניסה ליישוב יודפת. ממקום ירידתה מהטרמפ, היא צעדה כ-700 מטרים בשביל עפר שם היא פגשה את הנאשם. התנהל ביניהם דין ודברים שהסתיים בסופו של דבר ברציחתה, בכך שהנאשם מכה אותה באכזריות בראשה באמצעות אבן.
עם מציאת גופתה התחיל טיפול של המעבדה הניידת בזירת הרצח. משם לקחו החוקרים ממצאים, כאשר באחד מהם לקחו חוקרי המעבדה לזיהוי פלילי בדיקות שנמצאו מתחת לציפורניה של הנרצחת, בדיקות שלימים נקשרו באמצעות בדיקות DNA לנאשם.
כיוון שלמשטרה לא היה בשלב הזה כל מודיעין שינחה את החוקרים בפענוח הרצח האכזרי הזה, התחילו חוקרי היחידה המרכזית של המחוז הצפוני לנתח את השטח. הם התחילו לחקור את כל הסובבים באזור, אנשים כמו: רועי צאן, אנשי חוות הסוסים ועוד. בשלב הזה נחקרו למעלה מ-100 נחקרים, חלקם נעצרו במהלך תקופת חקירת הרצח וחלקם נבדקו אף בפוליגרף. המשטרה לקחה בדיקות DNA מ-68 מהנחקרים ובאחד מהם נמצא "בינגו", שתואם את הממצאים שנלקחו מהנרצחת. בדיקות תאי ה-DNA שנבדקו הינם בעלי הסתברות של 1 ל-19 מיליארד אנשים. זו הבדיקה בעלת ההסתברות הכי גבוהה הקיימת היום.
ב-2 בפברואר 2007 עצרו בלשי היחידה המרכזית של המחוז הצפוני את הקטין-הנאשם, והאריכו את מעצרו עד ליום 14 בפברואר 2007 ולאחר מכן עד מחר, יום רביעי 21 בפברואר 2007. הנאשם קשר עצמו לביצוע הרצח, הוא הודה באופן חלקי ושיחזר את הרצח.
ביום ג' השבוע ביקרו קצינים בכירים ממשטרת המחוז הצפוני בבית משפחת בן-חורין ודיווחו לה על ההתפתחויות. ראש ימ"ר צפון נצ"מ מנחם חבר, ראש מפלג תשאול ביחידה המרכזית סנ"צ ניסים גטומה ודובר המחוז הצפוני סנ"צ אבי אדרי דיווחו על הסרת צו איסור הפרסום, ועידכנו אותם בפרטי כתב האישום.